"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נמלטים או מסתננים - הכל בעיני המתבונן

לו מסתנני אפריקה היו מוצאים מחייתם בצפון תל אביב, מייד היו מופצות עצומות מחאה נגד בחירתם לעבור מדרום העיר לצפונה • אין דמיון בין עוצמת הדאגה לפליטי אוקראינה כי יבואו, לבין דאגה צנועה לשגרת חייהם כאן של מסתנני אפריקה

,עודכן
0השמעה
פליטים מאוקרינה בקליטה בנתב"ג (למצולמים אין קשר לנאמר), צילום: קוקו

אז מה יהיה עתידם של הפליטים שיגיעו אלינו מאוקראינה? והאם לקבוע מכסת הגירה לישראל או לפעול בנוהל של "כל הבא - ברוך הבא" ולנהוג כרחמנים בני רחמנים ברוח חזון "ישראל אור לגויים"? ואם לא "חזון", האם אמורה ישראל לנהוג על פי ניסיון העבר? הרי אין עוד מדינה שהתנסתה כישראל בבריחת תושבים מארץ מולדתם אליה בגלל קשיי מחיה או אסונות.

בשנותיה הראשונות של המדינה הציפוה פליטי השואה שהגיעו ממדינות אירופה, ולצידם גם העלייה ממדינות צפון אפריקה, עליית "מרבד הקסמים" מתימן, ובהמשך העלייה מברית המועצות, היציאה מאתיופיה ועוד. כאומה עתירת ניסיון של שנים בסוגיה אנושית זו, אפשר שהמחלוקות כיום ניתנות לפתרון על יסוד לקחי הקליטה מן העבר, כניסיון מוצלח או כושל.

נזכיר, עוד מלפני המלחמה באוקראינה שוהים אצלנו פליטים, אך להם הוצמדו כינויים אחרים, למשל "מסתננים", על כל המשתמע מכך. בשפת היומיום הם לא יכונו "פליטים", כינוי בעל משמעות משפטית, אף שנמלטו מזוועות אפריקה.

בהחלט ניתן למצוא קווי מתאר דומים בין הקבוצות, שכן הפליטים מאוקראינה מנסים לחצות גבולות עקב המלחמה, המסתננים נמלטו מאריתריאה ומסודן עקב המלחמות הפנימיות במולדתם. אז מה מבדיל, באמת, בין הנמלטים מאפריקה לבין הנמלטים מאימת הכובש הרוסי? רק צרי עין יתעמקו כדי להגיע למסקנה כי קיים שוני עמוק בין נמלטי אירופה לבין נמלטי אפריקה.

ה"מסתננים" לא זכו שאישי תרבות, סופרים, אלופים (מיל') ועוד יתבעו מן הממשלה להסדיר כחוק את תושבותם אצלנו. תושבי דרום תל אביב העידו כי שכניהם המסתננים משבשים את שגרת חייהם, לאחר שמשום מה נקבע כי אלו ירוכזו בשכונות דרום העיר.וכי מדוע לא בשכונות צפון העיר? השוני הגיאוגרפי מזערי.

לו מסתנני אפריקה היו מוצאים מחייתם בצפון תל אביב, מייד היו מופצות עצומות מחאה נגד בחירתם לעבור מדרום העיר לצפונה. אין דמיון בין עוצמת הדאגה לפליטי אוקראינה כי יבואו, לבין דאגה צנועה לשגרת חייהם כאן של מסתנני אפריקה.

על חותמי העצומות בדרישה לכניסה חופשית לנמלטי אוקראינה, לפעול בדיוק כך גם למען מסתנני אפריקה, גם אם יעדיפו לעקור מדרום העיר לצפונה. כי אומרים המטיפים: כל בני האדם שווים. אכן שווים. אך היחס לנמלטי אוקראינה שונה מן היחס לנמלטי אפריקה. שונה, כמו השוני בצבע עורם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר