פסטיבל טורקי עם כוכבית

במהלך השבוע האחרון נדמה היה כי הכתבים שסיקרו את ביקורו של הנשיא יצחק הרצוג בטורקיה, הוזמנו למעשה לאירוע המכונה בפינו "פסטיבל ארדואן־הרצוג". למרבה המזל, כמה מהם לא נתפתו להשתתף בחגיגות הביקור ובדיווחיהם הזכירו ימים אחרים, לגמרי לא חגיגיים, ביחסי שתי המדינות, שלא היו כימי שהותו החגיגית האחרונה של הנשיא בטורקיה.

למראה מסדר הכבוד שקיבל את פניו של הנשיא הישראלי, ולמרות הקור העז, נראה כי רג'פ טאיפ ארדואן הורה למנהלי הטקסים לעשות הכל כדי להרשים את פמלייתו של האורח מישראל, כדי לטשטש זיכרונות מימים שבהם גידף הוא עצמו את ישראל ללא רסן. בשני ימי הביקור לא התנצל הנשיא ארדואן וגם לא ביקש סליחה מהרצוג על גידופיו אלו בעבר.

אכן, הנשיא הרצוג הוזמן למטרת פיוס וטשטוש אירועים קשים. להתרשמותי הוא נהג באיפוק, כמנהגו, תוך הבעת סיפוק על פתיחת הפרק החדש ביחסים עם נשיא טורקיה. עם זאת, ישנם ספקנים לגבי אמיתות כוונותיו של ארדואן. הם מתקשים להאמין כי אכן הפך הנמר הטורקי חברבורותיו.

לא ציפיתי כי הנשיא הרצוג יאמץ את דעתי, שלפיה היה עליו לדחות את ההזמנה לביקור בטרם יתנצל ארדואן על הדברים הקשים הרבים שהטיח בישראל ובמנהיגיה לאורך השנים האחרונות. הנשיא ארדואן אולי קיווה כי ההשקעה בקבלות הפנים לאורח מישראל תמחק את זכר העלבונות ההם, אך לא נופתע אם לאחר עימות אלים נוסף במסגרת הסכסוך הישראלי־פלשתיני, שוב יחדש ארדואן את ימי הברוגז עם ישראל כבעבר. לדעתי קיים ספק אם הוא שולט בסגנון התבטאויותיו, וזאת עקב התהפוכות במצבי רוחו. אפשר לאמת הערכה זו עם אנשי ממשל בארה"ב, אשר רוחם קצרה נוכח אופי הקשרים עם ראש המדינה, השותפה בברית נאט"ו.

אם מתעמקים בתוכנן של התבטאויותיו בעבר, ניתן להגיע למסקנה שמקננות בארדואן תחושות אנטישמיות. אבל כל עוד תושיט ישראל לטורקיה סיוע כלשהו לשיפור המצב הכלכלי, בעיקר לאחר ביקורו של הנשיא הרצוג, ספק אם יחזור ארדואן למעמד של אישיות בלתי רצויה. ידועה לו הנוסחה, שלפיה ישראל היא הפותחת את השער לבית הלבן. כרגע זו ידידות על תנאי. ישראל כבר ויתרה: בלחצה של טורקיה היא בולמת כל סממן של הזדהות עם זכר רצח העם הארמני. ובכלל, ארדואן מודע לכך כי מדינות שכנות, מוסלמיות, מתרעמות על שאיפתו לשיקום היחסים עם ישראל. את נימוסיו המאולצים יממש ברוח החיזורים המנומסים למהדרין שכמותם כבר הפגין מנהיגה המוסלמי של טורקיה בשבוע האחרון.