"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כוחן של הסנקציות האזרחיות־גלובליות

לא פחות משפעולות הסולידריות האזרחית הגלובלית באות לבטא התנגדות, ולו סמלית, למעשי רוסיה ולהבעת תמיכה באוקראינה, הן באות לבטא את אי־הנחת מרפיונן ומהתנהלותן המגומגמת של מדינות המערב

,עודכן
0השמעה
הפגנת הזדהות עם אוקראינה בתל אביב, צילום: גדעון מרקוביץ'

מדינות המערב מגיבות לפי שעה לתוקפנות הרוסית באוקראינה בעיקר באמצעות סנקציות כלכליות, אולם לצידן גואה גל סנקציות מסוג אחר, פרי יוזמתם של תאגידים וארגוני חברה אזרחית, שבא לידי ביטוי בשלל פעולות בממד החברתי, התרבותי והכלכלי, שתכליתן הענשת רוסיה ומשטרו של הנשיא פוטין.

כך, למשל, הודיעה התאחדות הכדורגל העולמית אופ"א על העתקת גמר ליגת האלופות מסנט פטרסבורג לפריז, ומייד לאחר מכן הכריזו התאחדויות הכדורגל הפולנית והשבדית על החרמת משחקי הפלייאוף נגד הרוסים למונדיאל בקטאר במארס הקרוב. כמו כן, החליטה התאחדות הג'ודו הבינלאומית לבטל את הגראנד סלאם בקזאן, ואף להשהות את מעמדו של פוטין כנשיא כבוד של ההתאחדות. בתחום התרבות החליט איגוד השידור האירופי (EBU) לבטל את השתתפות רוסיה בתחרות האירוויזיון השנה, ומן העבר השני - קפצה אוקראינה בן לילה בבורסות ההימורים בסיכוייה לזכייה.

מחוץ לאירופה, במישור העסקי־כלכלי, החליטו בעלי עסקים רבים לקיים חרם על מוצרי צריכה רוסיים. בקנדה ובארה"ב יותר מ־700 בעלי חנויות למכירת אלכוהול וארגונים צרכניים מחרימים וודקה מתוצרת רוסיה, ובעלי ברים אף שפכו ברחובות את בקבוקי המשקה כאקט מחאתי. גם בתחום האינטרנט מורגשת ההירתמות לטובת אוקראינה, כאשר כתחליף לתשתיות הרשת שהותקפו, הסכים אילון מאסק, מייסד spaceX, לספק לאוקראינה לוויינים. אתרים פופולריים רבים אחרים, כמו Pornhub, החליטו לשלול גישה אליהם ממשתמשים רוסים.

גם ענקיות הטכנולוגיה נרתמו כדי למזער את ממדי הדיסאינפורמציה מתוצרת רוסיה: "מטא" (לשעבר פייסבוק) ייסדה מרכז מבצעים מיוחד לניטור תכנים הנוגעים למלחמה באוקראינה, ואף הודיעה כי תמנע רכישת שטחי מודעות על ידי גופי תקשורת בבעלות ממשלתית רוסית. טוויטר הכריזה כי תנטר ציוצים וחשבונות משתמשים בפרופיל גבוה, ואילו גוגל הצהירה כי תשהה את יכולתם של גופי תקשורת המשויכים לקרמלין להפיק כסף מפרסומות בפלטפורמות השונות שלה.

לאור מסך העשן האופף את ההתרחשויות, החלו בלוגרים יוצאי רוסיה לפעול בשיתוף פעולה חובק עולם לאימות מידע, ולריכוז ערוצי תמיכה ורשימות מקורות לסיוע. ברוסיה עצמה משמשות הרשתות החברתיות כר פורה למחאה כנגד הפלישה לאוקראינה ולארגון הפגנות מול שגרירויות רוסיה בכמה מדינות.

לא פחות משפעולות הסולידריות האזרחית הגלובלית באות לבטא התנגדות, ולו סמלית, למעשי רוסיה ולהבעת תמיכה באוקראינה, הן באות לבטא את אי־הנחת מרפיונן ומהתנהלותן המגומגמת של מדינות המערב. ספק אם אוסף הסנקציות המוטלות עליה - הכלכליות והחברתיות גם יחד - עשוי לשנות את עמדותיה ואת פעולותיה של רוסיה. אולם בסנקציות החברתיות יש כדי לאותת למדינות המערב כי דעת הקהל העולמית בשלה לפעולה תקיפה יותר אל מול כוחותיו של פוטין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר פנינה שוקר

ד"ר פנינה שוקר היא חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומרצה במרכז האקדמי "שלם"

כדאילהכיר