המפתח למניעת מלחמה באירופה - בוושינגטון

אם רוסיה תיזום מלחמה בקרוב, לא יוכלו ארה"ב ומדינות אירופה לרחוץ בניקיון כפיהן ולהתכחש לתפקיד המרכזי שמילאו בפריצתה.בראש ובראשונה זוהי ארה"ב, שמאז הצלחתה למוטט את הקומוניזם ללא מלחמה עשתה שלוש שגיאות פוליטיות קשות:

הראשונה הייתה הימנעותה מהפעלת "תוכנית מרשל" רוסית, אף על פי שרוסיה נדרשה לה אף יותר מגרמניה, משום שבניגוד לגרמניה, לרוסיה לא הייתה מסורת דמוקרטית-קפיטליסטית. לדרישה של קרן המטבע העולמית מרוסיה שתפעל מרגע נפילת הקומוניזם בסטנדרטים רגילים, היה תפקיד מרכזי בהשתלטות האוליגרכים על נכסיה ובהפיכתה לדמוקרטיה קפיטליסטית "צולעת".

הטעות השנייה הייתה סילוקה ב-2018 של רוסיה מקבוצת ה-G8. גם אם רוסיה היא דמוקרטיה צולעת, ואולי אפילו כושלת, היא מעצמה: שטחה גדול פי שניים מזה של ארה"ב; היא בעלת עתודות מחצבים שאין כמותן בעולם; ובניגוד לדמוקרטיות המערביות, שברוח "תרבות הביטול" מוחקות ומבטלות את עברן ואת זהותן הלאומית - הרוסים גאים בזהותם ובהתגייסותם הלאומית לחיסול הנאציזם, ונכונים להתגייסות כזו גם בהווה.

הטעות השלישית, והמשמעותית מכולן, הייתה הימנעותה של ארה"ב מפירוק נאט"ו, אשר הוקמה בגלל האיום שיצרה על המערב האידיאולוגיה שגרסה שהצלחת הקומוניזם תלויה בהפיכת העולם כולו לקומוניסטי. אחרי קריסת הקומוניזם, ונוכח האיומים העדכניים, היה נכון להחליף את נאט"ו (שנועדה להגן על אירופה מפני האיום שחלף) במסגרת הגנה חדשה שתגן על המערב כולו, ובכלל זה על רוסיה, שהיא בשר מבשרו.

אחרי קריסת הקומוניזם, ניגודי האינטרסים בין רוסיה למערב הם בעיקר כלכליים, ולא אידיאולוגיים חריפים כבעבר. וניגודים כלכליים, שלא כמו אידיאולוגיים, ניתן וחובה ליישב במשא ומתן דיפלומטי.

רוסיה היא המדינה המערבית היחידה שגובלת בשני האיומים החדשים - איראן והלאומנות הסינית גם יחד - ולכן היא מהווה את קו ההגנה הראשון מפניהם. מסיבה זו, רוסיה חזקה צבאית, כלכלית, חברתית ופוליטית, וכשירה למלא את תפקידה בהגנת המערב, שהיא אינטרס מערבי עליון, בהצלחה.ארה"ב - המעצמה שבהנהגתה הוכרעו הנאציזם והקומוניזם - הייתה צריכה לדאוג שתוכל למלא תפקיד זה בהצלחה. הרחקתה של רוסיה על ידי המערב דוחקת אותה לידי אויביו, הממתינים לה בזרועות פתוחות, משום שבאמצעותה קו החזית יעבור בלב אירופה, במקום בלב אסיה.

מדינאות נחלקת ל"פורצת" דרך (לינקולן, רוזוולט, טרומן, רייגן) ול"מהדקת" דרכים שנפרצו. הנצחת נאט"ו היא דוגמה להידוק דרך שהצורך בה הסתיים. כמו טרומן בתחילת תפקידו, גם ביידן מצטייר כמנהיג ביורוקרטי "מהדק". אולם כמו טרומן, גם הוא יכול להיכנס להיסטוריה האמריקנית כמנהיג "פורץ דרך" גדול, אם ימנע את המלחמה המיותרת שעומדת לפרוץ, בכך שיודיע לאלתר על כוונתו להחליף את נאט"ו (שאפשרות צירופה של אוקראינה אליה עוררה את חמת הרוסים) בארגון חדש, שדיון על יעדיו ומבנהו ייפתח בשיתוף רוסיה מייד עם הרגעת הרוחות.