למלכה אין בית, למלך אין כתר

מלכתחילה ליוותה צרימה עיקשת את הקריירה הפוליטית של נפתלי בנט ואיילת שקד: הם פשוט היו מוצלחים מדי לעומת המסגרות שבהן נמצאו. על שקד אין צורך להרחיב את הדיבור, היא לגמרי נראית משלנו, ובנט - למעט הכיפה על ראשו, דבר לא הפריד בינו לבין הצודקים והנכונים. אין פלא שהשניים חשו זרים במפלגת הזרובבלים המשופמת מפד"ל. הלוא הם נועדו לשלטון. רק חבל שהבוחרים לא באו.   

מלכתחילה התנהג בנט כמי שראשות הממשלה נגזלה ממנו, ולכן החליף את "המפד"ל" ב"בית היהודי". כשזה לא עבד, הוא התייצב בהפגנות "המחאה החברתית", המציא את "מחדל המנהרות" בצוק איתן, ידע איך מנצחים מגיפה, ושוב החליף את שם המפלגה, כאילו הבעיה היא בשם, ולא במוצר עצמו. 

שקד החרישה בנוגע לרדיפה המשפטית של נתניהו ואף פרגנה למנדלבליט, שהוא אדם ישר "כמו סרגל" וש"המניעים שלו מקצועיים". גם כאשר התברר כי מניעיו מקצועיים כמו ידו של שי ניצן על גרונו, גם כאשר השתמש בתירוץ "מניעה משפטית" כדי לעצור כל מינוי וכל צעד ממשלתי שלא נשא חן בעיניו - ידעה שרת המשפטים לשעבר שעליה להתמקד במה שחשוב באמת: שנפתלי יהיה ראש ממשלה.

יש מי שעקב אחרי הצמד הזה בחשד בריא מהרגע שבו שיתפו פעולה עם אימפריית נוני מוזס וקידמו את החוק לפגיעה ב"ישראל היום", אך נעדרו מההצבעה כשהתחוור להם שלצעד כזה יש מחיר פוליטי כבד, ואין להם מספיק מצביעים כדי לשלם אותו. אף פעם לא היו להם. גם לא עכשיו.

בנט ושקד הם תוצר של התקשורת שטיפחה אותם, כמו הורים שמעודדים את בנם הזייפן לגשת לבחינות לאופרה. יודעים שהם מזייפים, יודעים שאין להם כוח פוליטי כדי לשלוט באמת, אבל מספיק כדי שאפשר יהיה להשתמש בהם לפתיחת הסתימה שמעיקה על השמאל הישראלי מאז 77': רוב ימני שמצביע ימין.

אין הרבה מה לעשות עם שבעה מנדטים, והבעיה הזו תקפה במיוחד לזוג הזה: כל היוהרה, כל התכסיסים והמיתוגים, לא תורגמו לעלייה למלוכה. במקרה של שקד, האנרגיה שהשקיעה כדי לרמות את בוחריה ואת גוש הימין נועדה לחזק את הסולם שעליו יטפס בנט אל משרד ראש הממשלה, ויזכה סוף־סוף לשבת על הכיסא שלעולם לא היה מגיע אליו בזכות עצמו. ואם המחיר הוא ממשלת שמאל, על כל המשתמע - שתהיה ממשלת שמאל. "ימינה" כבר לא בורחת מהזרובבלים של המפד"ל. היא נסה על נפשה מהרוב הימני הציוני. מה לעשות שהשמאל זוהר יותר, ואיראן ועזה וביידן הם בסך הכל רעש רקע. 

באחד הראיונות השווה בנט את עצמו לדוד המלך. נזכיר כאן מלך אחר, שאול, שחיפש אתונות ומצא מלוכה. אצל בנט ושקד הסיפור קצת שונה: הלכו לחפש מלוכה, ובקרוב יגלו מי החמורים בסיפור. את מחירו היקר של השיעור נשלם כולנו.