"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שר הדתות לא מוכן להיות בובה

נחיתות תיק הדתות משקפת את דעתו של חלק מן הציבור על מעמדם של יותר מ־20 שרי הדתות שכיהנו עד כה • הפעם הגיע אל לשכת השר דייר חדש, והוא מהפכן, לא פחות

,עודכן
0השמעה
השר כהנא. נראה כי אינו מכהן לא כדי ליהנות ממנעמי השלטון, צילום: יונתן זינדלפלאש 90

השר לשירותי דת, מתן כהנא, הוא בין אלו בממשלה שעושים יותר מאשר מדברים. כבר בעבר כהונת שר הדתות בממשלות ישראל לא הוטלה על אישיות פוליטית בולטת. לא אחת, השר הממונה על תחום זה היה מי שלא נחשב כזה הניצב במפלגתו בשורה הראשונה של המנהיגות. לעיתים זה היה גמול פוליטי, או נספח לתיק הבכיר יותר שמחזיק השר. המינוי המיניסטריאלי הזה היה נחות מבחינה פוליטית. נחות? כמו מעמדו של שר הדואר בעבר הרחוק.

נחיתות תיק הדתות משקפת את דעתו של חלק מן הציבור על מעמדם של יותר מ־20 שרי הדתות שכיהנו עד כה. הפעם הגיע אל לשכת השר דייר חדש, והוא מהפכן. לא פחות. מבקש להבקיע חומה, לעומת קודמיו בלשכה זו שהיו בדרך כלל צייתנים, קומתם שחה אל מול הרבנות הראשית. הם כשלו בניסיונות לשנות מציאות ארכאית.

למשל, הקשיים של נשים שנזקקו לתעודת גט. או האיסור להכניס מזון לא כשר לפסח לבתי חולים בימי חג, ומעל לכל: שום ראש ממשלה לא חתר להפרדת הדת מן המדינה. מעשה כזה היה מוציא מפלגות דתיות אל מחוץ לזירה. זו, בתמצית, המציאות שעימה מנסה להתמודד ואותה שואף לשנות השר כהנא.

והוא לא נרתע. שני יעדים דורשים שינוי - האחד נוגע לסמכות הריכוזית של הרבנות הראשית, אשר בקושי רב, אם בכלל, תגלה נכונות להיפרד מסמכות כלשהי, ולו קטנה. היא מסרבת לשתף פעולה עם השר, שנראה בעיניה כמי שמבקש לקעקע, ולא לחדש ולא לתקן. השר כהנא מבקש להתקין מתכונת חדשה למקפידים בכשרות. היום החל התהליך, שישנה כליל את הסדרי הכשרות, שיושלמו עד תום בעוד שנה. הסוגיות הללו מונחות לפתחו של בג"ץ. אם לא יושלמו הליכי החקיקה, יוכל בג"ץ לאשר את השינויים ולהכריע לכיוון של הקלה.

ולא רק הרבנות הראשית מתנגדת לצעדים אלה. הרב ישראל מאיר לאו מתנגד לחילופין בראשות מערך הגיור. הרב חיים דרוקמן, שהוא רב השפעה, מודע לתהליך הגיור החדש, ועקב תהליך שעדיין לא הושלם, לא נתן את הסכמתו. בסופו של מהלך, תכיר הרבנות ביהדותם של כחצי מיליון תושבים לצורך נישואים, למשל. עולים יוכלו לעלות מתוקף חוק השבות ולהתחתן ללא חיטוט באילן היוחסין.

נראה כי השר כהנא מכהן לא כדי ליהנות ממנעמי השלטון והכבוד הנלווה. את חלקו בשירות למדינה כבר מילא כטייס, אל"מ בחיל האוויר. כאזרח, הוא חש במפגעים שלקו בהם, לדעתו, שני תחומים. ודווקא הוא, השר שומר המצוות, מבקש לתקן. הוא מבטיח כי לא ישדרג את מעמדה של היהדות המתקדמת, הרפורמית. אבל האם די בהבטחה זו כדי לקדם חקיקה לאישור הצעותיו בתחומי הכשרות והגיור? מדובר במאבק שלא תם ולא נשלם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר