הָאֲנָשִׁים הַבּוֹדְדִים

בִּסְעָרַת הַיּוֹם, בַּזְּמַן הַחַד־סִטְרִי

בְּתוֹךְ פְּקָקִים, בֵּין מַטָּלוֹת וְרַעַשׁ הָעוֹלָם

כָּךְ בַּשִּׁגְרָה הַזֹּאת, אֲנַחְנוּ דֵּי עִוְּרִים

וְלֹא שָׂמִים לִיבֵּנוּ קְצָת יוֹתֵר לִבְנֵי אָדָם.

הַבִּיטוּ בִּי דַּקָּה, כָּאן בַּקָּפֶה בָּרֶקַע

קְצָת מְטוּשְׁטָשׁ מֵעֵבֶר לְחַלּוֹן, שׁוֹטֵף כֵּלִים

שָׁקוּף בֵּין הָאֵדִים, הַקְדִּישׁוּ לִי רַק רֶגַע

שִׁלְחוּ אֵלַי חִיּוּךְ קָטָן וְנַפְנְפוּ מוּלִי. 

רְאוּ אוֹתִי מוּטֶּלֶת בְּמִיטָּה, כּוֹאֶבֶת

כְּצֵל רָהִיט נִידָּח בְּמִסְדְּרוֹן בֵּית הַחוֹלִים

עִצְרוּ רַק לִשְׁנִיָּה, דַּבְּרוּ אֵלַי בַּדֶּרֶךְ

אֲנִי כָּל כָּךְ צְמֵאָה לִשְׁמֹעַ רַק כַּמָּה מִילִּים.

אֲנִי הוּא הַשָּׁכֵן, דִּירָה שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם

חוֹלֵף מוּלְכֶם בַּמַּדְרֵגוֹת בְּשֶׁקֶט לִפְעָמִים

כְּבַר שַׂמְתֶּם לֵב שֶׁנֶּעֱלַמְתִּי לְיוֹמַיִם?

עֲלוּ אֵלַי בְּבַקָּשָׁה לִשְׁאֹל רַק לִשְׁלוֹמִי.

עַל רִיגְבִּי וּמֵקֶנְזִי הַבִּיטְלְס כְּבַר כָּתְבוּ

"הַבִּיטוּ" הֵם בִּקְּשׁוּ "בַּאֲנָשִׁים הַבּוֹדְדִים"

אָז שִׂימוּ אֶת לִבְּכֶם לָהֶם וְהִתְקָרְבוּ

כִּי בְּשִׁגְרַת הַיּוֹם הַמְּטֹרָף הֵם מִתְאַדִּים.