מחקר, בכל תחום, זקוק למשכן פיזי, אך בעיקר לממון רב. המשכן קל להשגה ממקורות פילנתרופיים. בניינים קל לראות, לתוכניות בנייה יש לוחות זמנים, שלטי הנצחה קל למשש, וסרטים קל לגזור. כל אלו הופכים את המשכן לממשות קלה לתפיסה. אבל מחקר הוא חמקמק הרבה יותר. הוא מקצועי מאוד וקשה להסבירו. הוא נמשך שנים ארוכות, וברוב המקרים אינו מגיע לתוצאות משמעותיות. וגם משמגיע לתוצאה משמעותית, בחלק מהמחקרים היא מרחיבת ידע ולא בהכרח בת יישום, והציבור תמה מדוע כספיו מושקעים, למשל, בהבנת היקום או ביצירת החיים הראשוניים.
וגם משההישג הוא בר יישום - למשל, פיתוח תרופה - התהליך אורך עוד שנים ארוכות ועולה ממון רב (אל לנו ללמוד ממהירות ההצלחה בפיתוח החיסונים החשובים נגד הקורונה, אלו מבוססים על ידע מדעי שהצטבר משנות ה־50 של המאה הקודמת).
כל הגורמים הללו אינם נמצאים בלוחות הזמנים הקצרים יחסית, בוודאי לא של הפוליטיקאים, אך גם לא של רוב הפילנתרופים. שלדון אדלסון ז"ל, שבימים אלה מלאה שנה לפטירתו, ותיבדל לחיים ארוכים רעייתו ד"ר מרים אדלסון, היו (והיא עודנה) פילנתרופים מזן אחר לחלוטין. מרים, שהיא רופאה בהכשרתה ומומחית להתמכרות לסמים, "גררה" את שלדון לעולם המחקר הרפואי, והשניים הטביעו בו חותם מיוחד. הם השקיעו במשכנות מחקר, אך בד בבד הקימו קרן התומכת במחקר רפואי חובק עולם, קרן ייחודית שאין דומה לה בין הקרנות הרבות האחרות, וייחודה מבטיח את הצלחתה.
לא ארחיב על איכות החוקרים ועל בחירתם במלקטת. הקרן, בראש ובראשונה, מתרכזת במספר מחלות מצומצם, והמיקוד הוא ללא ספק מאבות ההצלחה במדע. שלדון ז"ל ומרים הבינו שהחוכמה אינה מצויה אצל חוקר בודד או במוסד אחד, והושיבו מסביב לשולחן את מיטב החוקרים והרופאים ממיטב האוניברסיטאות, כדי שבסיעור מוחות יגיעו לפתרון אופטימלי. הם הבינו כי ייצור התרופה הוא השלב האחרון, וכי יש להגביה עוף כדי לראות את הדרך כולה, מן המחקר הבסיסי - הבנת המנגנון - ועד ליישומו, ודאגו לייצוג מנעד רחב של חוקרים ורופאים שיבחנו את אותה הבעיה מזוויות שונות.
עוד הבינו בני הזוג אדלסון כי המחקר העכשווי דורש ציוד יקר ביותר לניתוח רצפי גנים וחלבונים, בשילוב פלטפורמות אנליטיות חישוביות, והקימו בד בבד את היחידות הבין־תחומיות הללו, המספקות את האנליזות הדרושות לכל קהילת החוקרים שבתוכנית. הם יצרו אלמנט ייחודי נוסף והפקידו את שיפוט ההצעות בידי חברי הקבוצה, כך שכל חוקר מעריך את עבודת שאר החוקרים. לנתינת אמון זו יש משמעות של אחריות מצד החוקרים לאיכות הקרן ולהיותה מובילה, אמון שהפוליטיקאים, למשל, נכשלים להשיג מהציבור כמעט בכל נושא.
הקרן לא אכזבה את מייסדיה וממשיכיה, וקידמה מחקרים חשובים במחלת הסרטן ובמחלות ניווניות של המוח. היא תמשיך להיות להבה חיה ובוערת, המאירה את סביבתה לעוד שנים ארוכות לזכרו של איש שגילה הבנה בצפונות המחקר, יותר אולי מאשר רבים מאיתנו, החוקרים.
גילוי נאות: המחבר נמנה עם קבוצת חוקרים בינלאומית וישראלית הנהנית ממענק מחקר תחרותי מקרן אדלסון למחקר רפואי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו