טיפול בקשישים: מגיע להם הטוב ביותר

הטיפול בקשישים מצריך ידע מקצועי, כוח אדם ויכולת מוכחת להתנהל מול קשישים ועובדים • זה לא מה שיודעות לעשות הלשכות הפרטיות, המוצעות למשימה

מטפלות מהפיליפינים עם מטופלים מבוגרים, צילום: יהושע יוסף

לאחרונה פועלת בכנסת "הוועדה הבין־משרדית לבחינת אפשרות לשינוי דרך העסקת מטפלי סיעוד זרים". מטרת הוועדה, שהחלטותיה ישפיעו על כולנו, היא להוריד את עול ניהול המטפלים והמערכת הכספית מהמטופל. אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל מונה כ־1.3 מיליון איש, כ־275 אלף מהם "זכאי חוק הסיעוד" ובשל כך זוכים לטיפול הניתן על ידי חברות ועמותות הסיעוד. אלה ההורים, האחים, הסבים והסבות של כולנו.

ב־2006 החליטה הממשלה להקצות היתרי תעסוקה של עובדים זרים רק למי שיעסיק עובד זר וירשום אותו בלשכה פרטית. חברות ועמותות הסיעוד עברו להעסיק את העובדים רק במשרה חלקית, בעוד האזרחים הוותיקים, כ־30 אחוזים מהם עריריים, שבמשך כל שנות חייהם היו שכירים, הפכו לעת זקנתם למעסיקים ונדרשו להקפיד על מתן זכויות סוציאליות מלאות, להתעסק בטפסים ובביורוקרטיה, ואפילו לחפש מחליף בזמן שהמטפל/ת חולה או בחופשה. דבר זה הפך לעול ולהתמודדות מורכבת עבורם ועבור בני משפחותיהם.

הקמת הוועדה לשינוי השיטה הקיימת היא צעד נכון בעיניי. עם זאת, הופתעתי מאוד לשמוע קולות שלתחושתי אינם מכירים את הנושא וקוראים לכך שהלשכות הפרטיות יבצעו משימה זו. בראייתי, מדובר בטעות. הטיפול בקשישים מצריך ידע מקצועי, כוח אדם ויכולת מוכחת להתנהל מול קשישים ועובדים. הלשכות הפרטיות כיום אינן עושות את כל זה, אלא בעיקר מתווכות את הגעת העובד הזר לארץ ועוסקות בחידוש היתרים וויזות. אין להן הכלים, הניסיון והיכולת לטפל במשימה כבדה וסבוכה כל כך, ובוודאי לא לדאוג לרצף הטיפולי בקשישים.

לדעתי יש פתרון אחד, ובעיניי הוא היחיד שניתן ליישום מיידי. מאז נחקק בישראל חוק הסיעוד, הוכיחו עצמן חברות ועמותות הסיעוד כגופים שיודעים לתת מענה יומיומי לקשישי ישראל. מדובר בכ־120 גופים המפוקחים ומבוקרים על ידי המוסד לביטוח לאומי, יש להם מערך לוגיסטי מתאים, ניסיון וידע מקצועיים ומשרדים נגישים. הם מעסיקים אלפי אחיות ועובדים סוציאליים, כ־170 אלף מטפלות ומטפלים סיעודיים, ישראלים וזרים, והם היחידים שיוכלו לקבל על עצמם את מה שדורשת המדינה - ללא חבלי לידה וללא תוספת תקציבית.

יש לשנות את המצב הקיים, אך צריך לעשות זאת נכון. ובמקרה הזה, האינטרסים הכלכליים של המדינה מתחברים עם האינטרסים של הקשישים, וזאת תוך שמירה על איכות הטיפול ועל "הרצף הטיפולי" החיוני לקשיש. לפעמים הפתרון נמצא "מתחת לפנס" - צריך רק מישהו שיראה זאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר