"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אפידמיולוגיה פוליטית

הממשלה שקמה אחרי שנתיים של חוסר יציבות מתקשה לנשום • היא אמנם החלימה, לכאורה, מווירוס הבחירות, אבל לוקה בתסמונת "לונג קוביד" פוליטית

,עודכן
0השמעה
"האומיקרון מספק הצצה לזרמים תת-קרקעיים בממשלה", צילום: אמיל סלמן

הגל החמישי של הקורונה בישראל, עם זן האומיקרון, הוא סיפור פוליטי מדאיג, לא פחות מאפידמיולוגי. הממשלה שקמה אחרי שנתיים של חוסר יציבות מתקשה לנשום. היא אמנם החלימה, לכאורה, מווירוס הבחירות, אבל לוקה בתסמונת "לונג קוביד" פוליטית. התסמינים הגלויים הם קוצר נשימה חריף שמוביל את הממשלה לקבל החלטות דרמטיות, ומייד לבטל אותן. איכוני השב"כ והתו הירוק בקניונים הם רק דוגמה קטנה. בידי כל חבר כנסת הכוח לבטל החלטות ממשלה בהבל פיו. מאלי אבידר, דרך מאזן גנאים ועד אביר קארה, כל אחד מכריז בפומבי איזו החלטת ממשלה מקובלת עליו ואיזו לא, והממשלה ממהרת ליישר קו מול גחמותיו.

מאחורי האפידמיולוגיה הפוליטית עומדים הסקרים. בניגוד ליש עתיד, מצבן של מפלגות הימין בקואליציה לוט בערפל. תקווה חדשה לא עוברת את אחוז החסימה, ימינה צמודה אליו מלמעלה באופן מסוכן עבורה, ומנגד, נתניהו מצמצם פערים. במצב כזה, הצהרות ראש הממשלה בנט - שנדמה כנעדר כל סמכות אמיתית - הפכו לאירוע הסברתי גרידא.

בל נטעה - האומיקרון אינו מחולל המשבר. הוא מספק הצצה לזרמים התת־קרקעיים בממשלה. הקטטות השבועיות של רע"מ ואיילת שקד סביב חוקי החשמל והאזרחות הן הזדמנות להבין באיזו מידה מעריכים בקואליציה את סיכוייה לאריכות ימים. גם ללפיד, העומד בראש המפלגה הגדולה בקואליציה, אין חסינות מהתסמונת. הוא חייב את ימינה ותקווה חדשה, כי בלעדיהן יהיה מקסימום יו"ר האופוזיציה. מרבית הגורמים הפוליטיים והפרשנים בישראל מעריכים כי הרוטציה לא תתקיים - והערכות אלו הן פועל יוצא של המצב.

החתיכה השונה בפאזל היא של שר הביטחון בני גנץ. בניגוד לעתיד המעורפל של שאר חברי הקואליציה, הוא עשוי לצעוד היישר לראשות הממשלה. החרדים מחזרים אחריו במרץ, ובליכוד מציעים לו רשמית את תפקיד ראש הממשלה למשך קדנציה שלמה. העיקר - להפיל את הממשלה הנוכחית. הסקרים מצביעים כי גם בבחירות הבאות שום צד לא יוכל להקים ממשלה בלי גנץ. נדמה שכיו"ר מפלגת מרכז מוצהרת, הוא היחיד שיכול ללכת גם עם השמאל וגם עם הימין. במו"מ הבא, וככזה הוא צפוי לדרוש - ובסיכוי גבוה גם לקבל - רוטציה בראשות הממשלה.

גם בישראל וגם בממשל האמריקני מכירים בכוחו של שר הביטחון. השבוע פורסם בחדשות 13 כי הנשיא ביידן לא עונה לרה"מ בנט לטלפון כבר כמה שבועות. גנץ הוא שטס לוושינגטון ומנהל את הקשר עם הממשל בנושא איראן. גם הדרישות שהציג בתקציב המדינה התקבלו ללא מצמוץ, אף שהיה מדובר במיליארדים שנויים במחלוקת לפנסיות הצבאיות. כנ"ל בוועדות החקירה שהחליט להקים, מנושא הצוללות ועד לאסון מירון.

העובדה שבידי גנץ קלפים חזקים גוררת חשד תמידי כלפיו מצד גורמים בקואליציה. הוא שומר את הקלפים קרוב לחזה, לא שולל שום אופציה, מותיר ערפל סביב כוונותיו ומפלרטט עם כולם בה בעת (כך, למשל, כשהציע להקים ועדת חקירה בנושא הצוללות, אבל פרגן לנתניהו בפומבי). לא בטוח שיהיה לו האומץ להיענות לחיזורי נתניהו והחרדים, אבל מי שמזלזל בכוחו, כנראה לא קורא נכון את המפה הפוליטית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר