"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

תראו מי בודק את הישראלי המסורתי

אין הרבה דברים מעצבנים יותר מאשר למצוא את עצמכם מול אדם שמבין פחות מכם, אבל מרשה לעצמו להחליט מה אתם בעצם מבינים וחשים כלפי אותו נושא • זאת בדיוק היתה התחושה שלי, מול הסקר שהתפרסם בנוגע לעמדות האזרחים המסורתיים בנושאים הקשורים לדת ולמדינה

,עודכן
0השמעה
גבר דתי עם כיפה סרוגה יחד עם גבר חילוני, צילום: יהושע יוסף

לפי ויקיפדיה, "הַסְגַּבְרָה היא מצב שבו גבר מנסה להסביר לאישה דבר מה באופן מתנשא, ובייחוד בנושא שבו היא מתמצאת יותר ממנו. כך, למשל, לגבי סוגיות הנוגעות באופן בלעדי לחוויותיהן של נשים, או למשל גבר חסר השכלה מתאימה העשוי להסביר לאישה עניינים מתחום המומחיות המקצועית שלה".

אין הרבה דברים מעצבנים יותר מאשר למצוא את עצמכם מול אדם שמבין פחות מכם, אבל מרשה לעצמו להחליט מה אתם בעצם מבינים וחשים כלפי אותו נושא.

זאת בדיוק היתה התחושה שלי ושל רבים אחרים, מול הסקר שהתפרסם לאחרונה בנוגע לעמדות האזרחים המסורתיים בנושאים הקשורים לדת ולמדינה. את הסקר הזמינה תנועת "ישראל חופשית", והוא בוצע על ידי אתר המדד, בראשותם של שמואל רוזנר ופרופ' קמיל פוקס.

ישראל חופשית, למי שלא מכירים, היא לפי הגדרתה "תנועה אזרחית, הפועלת למען שינוי מערכת היחסים בין הדת והמדינה, להבטחת חופש במרחב הציבורי ולכינון חברה חופשית, פלורליסטית ודמוקרטית". או בקיצור: תנועה להחלנת המרחב הציבורי הישראלי. לגיטימי לחלוטין, אגב.

מה שפחות לגיטימי הוא להושיב שלושה חילונים למהדרין ושני אנשי מקצוע - כולם מאותו מוצא - אשר דנים יחד מה חושבים בשמורת הטבע המוזרה הזאת שנקראת "המסורתיים". אם הייתי צינית, הייתי מקצינה וכותבת שהמחקר הזה נראה כמו טיול בספארי.

נוסף על כך, צוות המחקר ההומוגני למדי גם שאל שאלות מוטות, וגילה בהפתעה גמורה - שוב, סליחה על הציניות - שיש אנשים אשר חושבים כמותם!

ישראל חופשית והסוקרים לא מסתירים את המטרה שלהם. בדברי הסיכום של הדו"ח ניתן למצוא את הפנינה הבאה: "כדי לזכות בתמיכה של הציבור המסורתי בארגון הפועל בנושאי דת ומדינה, יש לנסח את מטרות הפעילות ככאלה החותרות לעיצוב מרחב ציבורי פתוח של חיה ותן לחיות, מבלי להתעקש על עקרונות מופשטים - אם אלה עלולים להביא לקונפליקט חברתי".

בתרגום לעברית: לנו יש אידיאולוגיה ברורה ואנחנו ממש לא מפחדים מקונפליקטים חברתיים, אבל כדי לזכות בתמיכת המסורתיים במהלכים שלנו, נצטרך להחביא אותה. אשכרה, הודנה חילונית.

תופעת הסקרים המנתחים את עמדות אזרחי ישראל ואזרחיות ישראל המסורתיות והמסורתיים מבורכת משני טעמים: הראשון הוא שסוף־סוף נזכרים שאנחנו קיימים ושכדאי - גם פוליטית - להתחשב בנו. השני הוא שאולי, סוף־סוף, ישכילו להבין שיש למסורתיות הספרדית עמדות ותפיסות מעניינות שכדאי ללמוד ולחקור אותן.

אבל בשביל זה צריך לגשת למחקר בענווה, ובעיקר בתום לב. לא לצמצם, למשל, את חוויית השבת של המסורתי ל"שופינג", כפי שזה מתבטא בסקר, כאילו הדבר היחיד שמעניין אותו בשבת הוא לגשת לרשת ביג הקרובה לביתו.

במקום לשאול "האם אתה נוסע בשבת?", ישאלו אם חשובה לו אווירת השבת. במקום לשאול "האם פלוני, שאמו גוירה בגיור רפורמי, יהודי בעיניך?", ישאלו שאלה לא תקינה פוליטית אבל משמעותית מאוד: "האם תסכים שבתך תינשא לאותו פלוני?"

לידיעת ישראל חופשית: שום מסורתי לא יצביע למרצ רק בגלל שגם הוא וגם אתם מעוניינים לערוך קניות בשבת. העולם הערכי שלו הרבה יותר רחב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר