אל תגייסו את השואה למחאה

אחת לשבוע מתפרסמת כותרת על עוד הפגנה בעולם שבה המפגינים השתמשו בסמלי שואה כדי לבטא את סלידתם מחיסוני הקורונה או מהנחיות המוטלות עליהם. רק בחודש שעבר, בדיון שנערך בקונגרס בקנזס, הופיעו מתנגדים לחיסוני קורונה עם טלאי צהוב.

באוסטרליה מתנגדי החיסונים לבשו בגדי אסירים וציירו מספרים על ידיהם כאילו יצאו ממחנות הריכוז, ובשבוע שעבר הניפו מפגינים בפולין שלט בדמות שער הכניסה לאושוויץ שעליו נכתב "ההתחסנות משחררת".

כשאירוע כזה קורה בעולם - הלב מתכווץ, ישראל מוחה כי זוהי אנטישמיות, ואנו כואבים את הזלזול. אבל כשאירוע כזה מתרחש בישראל, ובכיכר הבימה עומדים עם טלאי צהוב, או כשהממשלה מצייצת על אפשרות לחובת ענידת צמידים בכניסה לקניונים ויש מי שממהרים להשוות זאת למספר על הזרוע, נדמה שבשם חופש הביטוי הכל אפשרי.

על דבר אחד במדינת ישראל אין עוררין - השואה היתה אחד האירועים המכוננים בתולדות העם היהודי, ולא ניתן להכחיש אותה. כבר ב־1986 נחקק חוק איסור הכחשת שואה, שלפיו נאסר להזדהות עם המשטר הנאצי, אבל כמה אבסורדית העובדה שבניגוד לכך, מעולם לא היתה הסכמה שאסור לפגוע בזכרה.

לאחרונה הוחלו במדינות אירופה קנסות ומעצרים על כמה מפגינים שהשתמשו בסממני שואה חיצוניים כגון טלאי צהוב. לעומת זאת, בישראל כבר יותר מעשור מנסים להעביר הצעת חוק האוסרת שימוש בסמלים המזוהים עם השלטון הנאצי - כמו טלאי צהוב, פיג'מת פסים, צלב קרס ועוד - אולם נוסח חקיקה בנושא זה מעולם לא הגיע להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

נכון, זו אינה אנטישמיות קלאסית כמו שהכרנו. זה לא גרפיטי על קירות בית כנסת או ציור צלב קרס על מצבות בבתי קברות יהודיים. אבל עצם השימוש בטלאי הצהוב או בסממני שואה אחרים מביא למזעור ממדיה וחשיבותה ההיסטורית של השואה. משמעות מעשים אלו היא האפשרות להשוות את השואה לכל דבר שלא נראה צודק או שלא "בא טוב" בזווית העין, ואת זה אנחנו רוצים למנוע.

אף שהמחוקקים בישראל לא רצו לעסוק בנושא, בדיון בג"ץ שהתקיים בערב יום כיפור בנוגע למתווה התו הירוק, העיר השופט סולברג בפסק הדין לגבי אדם שישב באולם ולבגדו טלאי צהוב: "את המובן מאליו נאמר: השואה היא נושא כאוב ורגיש עד מאוד, פצע מדמם בליבו של העם היהודי, ואין דבר שישווה או ידמה לו.

"השימוש בסמלי השואה עלול לפגוע קשות ברגשותיהם של רבים. גם אם מאן דהוא אינו 'מתחבר' לתחושות הללו, והוא סבור כי מדובר באקט מחאה לגיטימי, מוטב כי יתרחק ויפרוש ממנו כדי שלא לגרום צער לאחר. גם בלהט הוויכוח וסערת המחאה ישנם דברים שראוי להותירם מחוץ לתחום".

ראוי שהדיון על חיוב מתן חיסונים ייעשה, גם בשם חופש הביטוי, אבל אסור שיפגע בזכר השואה וייתן לגיטימציה למכחישי שואה ולארגוני ימין קיצוני להשתמש בכלים אלו למטרות אנטישמיות ולפגיעה ביהודים ברחבי העולם. לכן עלינו להחליט ולקרוא - אל תיגעו לנו בשואה, השאירו אותה מחוץ למשחק הפוליטי.