עצמו את העיניים וחשבו על התסריט הבא: השר לביטחון הפנים עמר בר־לב מקים צוות מיוחד עם שר הביטחון בני גנץ ושרת הפנים איילת שקד, וביחד הם מציגים לממשלה תוכנית חירום לפעולה מיידית למניעת התלקחות מחודשת של פרעות תשפ"א, ולפתרון בהול של הפשיעה במגזר הערבי. אלפי חיילים ושוטרים, תקציבי חירום, יד קשה שכוללת גם מעט פעולות לא פרופורציונליות למען ישמעו וייראו, בליץ אכיפה ענק בסגנון ג'וליאני, אורות ואש ותמרות עשן.
מי ימנע מהשלושה לעשות כן? אף אחד. השותפות העיקריות בקואליציה יתמכו; מרצ והערביות תתנגדנה ותפרענה, אבל אם התוכנית תהיה רצינית, תהיה לכך תמיכה מהאופוזיציה. אף אחד בימין לא יעז להרים אצבע נגד ממשלה שמהלכת בגאון ונוהגת בניגוד לפוזיציה הפוליטית שלה.
הנטייה הטבעית היא לצפות מכל מחנה לקיים את ההבטחות הטבעיות שלו, מה שנכון כמובן, אבל חוכמה פוליטית, ובעיקר היסטורית, מלמדת שפתרונות גלומים דווקא במצב ההפוך. ממשלות ימניות או של עריקים מהימין ביצעו פה את הוויתורים הטריטוריאליים הכי גדולים, כי רק כך זה היה יכול להתבצע. על הפעולות הכי בוטות כלפי האזרחים הערבים חתומות ממשלות שמאל. למה? כי הן יכולות, ורק הן יכולות. ובכן, גם הממשלה הנוכחית, שעומדת בפני אתגר עצום בזירת יחסי הפנים בין יהודים לערבים, יכולה לעשות היסטוריה.
ועכשיו אפשר לפקוח את העיניים ולהירגע מהחלום, כי זה לא הולך לקרות. המקסימום שקרה הוא מבצע איסוף הנשק השנוי במחלוקת, שבו נפלו בסימן הימים האלה אקדחים מעטים ביד שוטרים רבים ותו לא. שום דבר גדול לא הולך להתבצע.
עוד תסריט: בימים אלה ניטש ויכוח עז בין מרכיבי הקואליציה על אודות מינוי שופטים לבית המשפט העליון. בין מקבלי ההחלטות נמצאים שניים שעד לפני דקה וחצי היו בראש החץ של המאבק הימני לשינוי פני בית המשפט: גדעון סער ואיילת שקד. שניהם מצהירים כי לא נטשו עמדות ימין מסורתיות שבהן החזיקו, ורק ביצעו צעד חירום להצלת ישראל מהכאוס שאיים להשמידה. למה שלא ינצלו השרים סער ושקד את הקונסטלציה המרהיבה הזו, וילחצו למינוי שופטים ימניים ואמוניים לבית המשפט העליון? הרי הזדמנות כזו לא תחזור לעולם! גם האופוזיציה תתמוך וגם רוב הקואליציה תתייחס בסלחנות מנומנמת, שהרי משהשלטון ביד השמאל, הופכת סוגיית הרכב בית המשפט בעיניו למשנית; אז למה לא?
אפשר להעמיד עוד עשרה תסריטים מפוארים כאלה ולהבין שממשלה משונה וחסרת היתכנות כמו זו היתה יכולה להיות, בסופו של דבר, גם הזדמנות גדולה. גם לשמאל וגם, פה ושם, לימין. זה לא יקרה, כנראה. מה שיקרה זה רק פעולות ושינויים שמתאפשרים בחסות הכוח הפוליטי, אבל חסרים את החוכמה ההיסטורית והאחראית של ניצול ההזדמנות. לכן, חוץ מעצם החטא שבהקמת ממשלת העוועים הזאת, היא עתידה לשאת על גבה גם את אות הקלון על ההחמצה. אגב, לו היתה מנסה לעשות שימוש ביתרון הקונסטלציה, היא היתה גורמת לרבים ממתנגדיה לסלוח לה על עצם העובדה שהיא קיימת. בינתיים זה לא קורה בכלל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו