"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תנו לוועדת המינויים את הגיבוי והקרדיט

המתקפה על ועדת המינויים על שסירבה לאשר את מינוי עמיר פרץ גם מדאיגה וגם כללה התבטאויות ומטעות • כי כבר הוכח במחקרים: הסתמכות עליה ועל מקצועיותה שיפרה את תפקוד החברות הממשלתיות

,עודכן
0השמעה
עמיר פרץ. מונה למרות עמדת הוועדה, צילום: שריה דיאמנט

בשבוע שעבר החליטה הממשלה לאשר את מינוי עמיר פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, בניגוד להמלצת הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות. הוועדה מצאה שכישוריו וניסיונו העשיר של פרץ אינם מצדיקים חריגה משני תנאים עיקריים שהוא אינו עומד בהם: יש לו זיקה פוליטית חזקה, והוא אינו חלק מ"נבחרת הדירקטורים".

השאלה אם המינוי מוצדק אינה פשוטה, והדיון עליה יימשך בוודאי בבג"ץ. אבל מה שצריך במיוחד להדאיג הוא המתקפה החריפה על ועדת המינויים, עד כדי קריאה לחבריה להתפטר. מדובר בהתבטאויות מזיקות ומטעות.

זה המקום להדגיש: מינויים בשירות הציבורי צריכים ככלל להתבצע על בסיס מקצועי ועצמאי. מינויים כאלה מגבירים את האפקטיביות של הממשלה - לפי מחקרים אמפיריים - ומחזקים את אמון הציבור ואת מערכת האיזונים והבלמים העומדת בבסיס הדמוקרטיה הישראלית. מינויים פוליטיים גורמים נזק אדיר לתפקוד הממשלה ומעודדים שחיתות. גם במקרה של דירקטורים בחברות ממשלתיות, שאותם ממנים השרים בכפוף להמלצתה של ועדת המינויים - המינוי עדיין צריך להיות בראש ובראשונה ענייני ולא פוליטי.

וכאן המקום לחזור אחורה בזמן. כדי לשמור על האופי המקצועי והעצמאי של מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, אומצו שני מנגנונים עיקריים: הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות ונבחרת הדירקטורים.

ועדת המינויים הוקמה כדי לבלום את התופעה הנפוצה של מינוי מקורבים פוליטיים - בין שחברי מרכז הליכוד ובין שהעבודה - והצליחה לצמצם מאוד את היקפה. הוועדה בודקת את מועמדי השרים לתפקידי הדירקטורים וממליצה אם למנותם. הפרמטרים שנבדקים בה הם עמידה בתנאי הכשירות הקבועים בחוק וזיקה פוליטית.

נבחרת הדירקטורים מאפשרת לקיים הליך פומבי, תחרותי ושוויוני, שבסופו נקבע מי נכנס ל"מאגר" שממנו ממנים השרים את הדירקטורים. ואכן, מאז הקמתה ב־2013, היא תרמה לשיפור משמעותי באיכותם. כדי להגביר את הגמישות ולאפשר לשרים למנות מועמדים יוצאי דופן, נוצר גם מסלול "תואם/עוקף נבחרת", אך גם נקבע שהשימוש בו צריך להיות "חריג ומצומצם". זהו המסלול שדרכו ביקש גנץ למנות את פרץ לתעשייה האווירית.

במבחן התוצאה, ועדת המינויים ונבחרת הדירקטורים הן סיפור הצלחה. המציאות מלמדת שאימוץ שני העקרונות האלה - הסתמכות על עמדה של ועדת המינויים ומינוי דירקטורים מתוך הנבחרת - שיפר את איכות הדירקטורים ואת תפקוד החברות הממשלתיות. גם אם במצבים מסוימים, קיצוניים, אפשר לסטות מהם - זו צריכה להיות דרך המלך למינויים. כך גם המליצו כל הוועדות המקצועיות שפעלו בישראל בשנים האחרונות, והדבר עוגן בנהלים ובפסקי דין רבים.

הוועדה והנבחרת אינן חפות מכשלים, אבל הביקורת והתיקונים צריכים להתמקד בחיזוקן - למשל, לעגן את נבחרת הדירקטורים בחוק. הניסיון לערער את מעמד מנגנונים אלה, ובוודאי הקולות שנשמעו בממשלה וביקשו להרתיע את חברי הוועדה - רק עלולים להסיג את החברות הממשלתיות לאחור ולפגוע בתפקודן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר אסף שפירא

הכותב הוא ראש התכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה

כדאילהכיר