"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
חוק הפיקדון: אתגר משותף לטובת כולנו
המשרד להגנת הסביבה יזם את החוק, שייצא מחר לדרך, ועליו לדאוג לפיקוח ואכיפה • חברות המשקאות נדרשות להקצות משאבים ליישומו • אבל הציבור הוא השחקן החשוב מכל וצריך לסייע לו להזדהות עם הערכים הסביבתיים הטמונים בחוק
בקבוקי פלסטיק במיחזורית| צילום: יהונתן שאול

חוק הפיקדון: אתגר משותף לטובת כולנו

המשרד להגנת הסביבה יזם את החוק, שייצא מחר לדרך, ועליו לדאוג לפיקוח ואכיפה • חברות המשקאות נדרשות להקצות משאבים ליישומו • אבל הציבור הוא השחקן החשוב מכל וצריך לסייע לו להזדהות עם הערכים הסביבתיים הטמונים בחוק

,עודכן
0השמעה

הרחבת חוק הפיקדון תצא לדרך מחר (רביעי). לצד עקרונות סביבתיים וחברתיים חשובים, יעמדו המשרד להגנת הסביבה, הציבור וחברות המשקאות למבחן של שינוי הרגלים, אשר הצלחה בו תהווה נקודת מפנה משמעותית של החברה הישראלית בהפנמת החשיבות במיחזור ובשמירה על הסביבה.

על פי ההערכות כיום, נצרכים בישראל מדי שנה כמעט שני מיליארד מכלי משקה, קטנים וגדולים, מרביתם בקבוקי פלסטיק במשקל כולל של כ־37 אלף טונות. עד עתה קבע החוק כי על מכלי משקה קטנים חל פיקדון של 30 אגורות, שאותו יכלו הצרכנים לממש כנגד השבת המכל לבתי העסק השונים. ב־2010 התקבל תיקון לחוק הפיקדון, שקבע כי היצרנים והיבואנים יהיו אחראים גם לאיסוף ולמיחזור הבקבוקים הגדולים (בין 1.5 ל־5 ליטרים), וכי אי־עמידה ביעדים אלה תגרור קנסות והחלה של פיקדון גם עליהם.

במבחן התוצאה עלה כי יבואניות ויצרניות המשקאות לא עמדו ביעדי החוק. כפועל יוצא, באוקטובר 2020, החליטה השרה להגנת הסביבה לשעבר גילה גמליאל - וכעת ממשיכה בכך השרה תמר זנדברג - להרחיב את תחולת החוק גם על מכלי המשקה הגדולים, ובדרך זו להפחית את כמויות ההטמנה של מכלי הפלסטיק, האלומיניום והזכוכית, ולשפר את רמת הניקיון במרחב הציבורי. בכך מצטרפת ישראל למדינות מתקדמות אחרות, שכבר מיישמות את עקרונות חוק הפיקדון בגרסתו הרחבה ופועלות למיחזור כלל מכלי המשקה.

הרחבת החוק היא סימן לערנות ולקשב של המשרד להגנת הסביבה, בבואו להקטין את הנזק שלו גורמים מכלים שאינם ממוחזרים. חוק הפיקדון הוא חשוב, חברתי וסביבתי. הוא אינו רק כותרת לרגע או מסמך דומם שאושר בבית המחוקקים, אך כדי למצות את התועלות הנגזרות ממנו, חשוב שאנו כחברה נדע לקיימו ולקדם את יישומו.

עם הרחבת החוק, מגיע גם האתגר, שבו, כאמור, צריכים לעמוד שלושה שחקנים מרכזיים: המשרד להגנת הסביבה, הציבור וחברות המשקאות. מורכב? בהחלט. המשרד יזם את הרחבת החוק, וכעת עליו לדאוג לתשתית איתנה בהיבטי הפיקוח והאכיפה, כדי לתמרץ נכונה את יתר השחקנים לקיים את הוראותיו. חברות המשקאות נדרשות להקצות משאבים מתאימים ואת כוח האדם הנדרש בשביל לוודא שהחוק מיושם כהלכה.

השחקן האחרון, והחשוב ביותר, הוא הציבור - שחקן רגיש, שיש לדעת כיצד להנגיש לו נכונה את מטרות החוק ולהוביל אותו להזדהות עם הערכים החברתיים והסביבתיים הטמונים בו: שמירה על איכות הסביבה ומניעת זיהום ומפגעים סביבתיים. כחברה, אנו חייבים להוכיח כי אנו מסוגלים לקבל אחריות ולפעול להקטנת הנזקים הנלווים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מיטל אמיתי

הכותבת היא מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון