ציונות מודרנית: להיות ציוני בשנת 2021

היום כ"ט בנובמבר, היום שבו התקבלה באו"ם ההחלטה ההיסטורית והמרגשת על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות בארץ ישראל. במילים אחרות, זו הפעם הראשונה שמדינת ישראל קיבלה הכרה בינלאומית. חצי שנה לאחר מכן, קולו הבטוח והנצחי של דוד בן גוריון, מכריז על הקמתה של מדינת ישראל הדהד בכל מקלט רדיו ולנצח בלבבות.

מיום למחרת ההחלטה ההיסטורית ובמשך 74 השנים שחלפו מאז, מדינת ישראל עמדה מול אתגרים, איומים ומלחמות. אתגרים שעיצבו את דמותה, חיזקו את חוסנה וגרמו לה להיות המדינה העוצמתית שהיא היום.

גם היום יש מי שפועל נגד זכות קיומנו, אך ישראל שהייתה זקוקה אז לתמיכת העולם כדי לקום, ניצבת היום כמדינה עצמאית, איתנה, מפותחת ומתקדמת, שתרומתה לאנושות בחדשנות ופריצות דרך רפואיות, חקלאיות, מדעיות וטכנולוגיות, אינן יודעות שובע.

כל זאת רבות בזכות דורות של חלוצים וחלוצות, בהם סבי וסבתי, שנאלצו לפעול במחתרות, להוביל לעליית מיליוני יהודים מרחבי התפוצות, להפוך את השפה העברית לשפה רשמית, לייבש ביצות ולהקים ישובים יהודים, לפתח מרכזי תרבות ולבסס אחיזה יהודית ברחבי ישראל - זאת במציאות ביטחונית מורכבת וכואבת. זו הייתה השליחות הציונית שלהם, זה היה החזון, הם הקדישו את חייהם לכך, ובזכותם יש לנו היום מדינה.

יש האומרים, שהעבודה הושלמה, המפעל הציוני הוא עובדה מוגמרת. ובכן, אני טוען אחרת. אכן, מדינת ישראל היא פלא מוחשי, הבית קם ויסודותיו איתנים. אך בנייתו טרם הושלמה. היא נמשכת בכל יום, בכל שעה.

כשאני פוגש קבוצות בני נוער ושואל אותם מהי ציונות בשבילם, אני שומע תשובות מרגשות על "הקמת ישובים", "העלאת יהודים לארץ", "הגנה על המדינה". כל התשובות נכונות. אבל יש עוד. כי בעיניי, הציונות היא גם הרבה מאוד דברים אחרים, פשוטים יותר. ציונות, בעיניי, היא גם להתנדב ולסייע לנוער בסיכון, או להיות אוזן קשבת לקשישים שבדידותם עליהם מכבידה. להיות ציוני, בעיניי, זה גם לבחור לגור בפריפריה ולהקים שם עסקים ויוזמות. זה לפעול לחיים של ערבות הדדית, בקהילה, בשכונה, ביישוב. זה להיות אכפתי וקשוב לסביבה שבה אנחנו חיים, לקחת עליה אחריות, לרצות שתהיה נקייה יותר, משמעותית יותר, בעלת משמעות.

הציונות משתנה. היא משתנה בהתאם לרוח התקופה ולצרכיה, ולשינויים שאנחנו, אזרחי המדינה הציונית, חווים ביחד עימה. שונה בצורה, אך במהות היא דומה. אנחנו ממשיכים את דרכם של האימהות והאבות המייסדים של המדינה באהבת הארץ והעם, בהעצמתה, בפיתוחה, בהמשך בנייתה וברצון לשמור על הבית הלאומי שלנו שזכינו להקים לאחר אלפיים שנות גלות.

מציאות החיים המורכבת בישראל מובילה לא מעט פעמים לקיטוב. אך צריך לזכור שהציונות זה גם הדבק שמחבר בינינו, ישראלים, וחוצה עדות, מגזרים, השקפות פוליטיות ואזורים גיאוגרפיים.

היו אלה חלוצות וחלוצים אשר הגשימו את חזון העם היהודי והקימו מדינה נגד כל הסיכויים, תוך חירוף נפש והקרבה אין סופית. אנו ממשיכי דרכם. גם בשנת 2022 הציונות רלוונטית מתמיד, ומתאימה את עצמה לעולם המתקדם והמשתנה ולכלכלה המתפתחת. ביום זה עלינו לחנך את הדור הצעיר למעורבות, מנהיגות ואכפתיות ברוח אותם חלוצות וחלוצים, כי הסיפור הציוני ממשיך ואנחנו חלק אינטגרלי בו, ועלינו להמשיך את המלאכה ליצירת מדינה וחברה ישראלית טובה יותר.