יהודי ערב ואיראן: זמן לתיקון היסטורי

שנה וקצת לכינון הסכמי אברהם, והקהילות היהודיות המתחדשות במפרץ זוקפות ראשן בגאווה. הגם שלא ברורה כרגע לחלוטין דינמיקת הרחבת ההסכמים באזור, הרי הדהודם ברמה הבינלאומית מייצר אווירה שעל ישראל לנצלה ביעילות. יום ציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, שחל השבוע, מזכיר שיש הזדמנות טובה לכך.

לרשות ישראל הזדמנות נוספת לייצר מאמץ עקבי להעלות על נס את ההיסטוריה של כ־900 אלף היהודים שחיו לפני קום המדינה במדינות ערב ובאיראן, היסטוריה שהתקיימה אלפי שנים ונעלמה כלא היתה. באחת, הם הפכו לפליטים, ובמובן הבסיסי ביותר - לאנשים שעליהם להיאבק על הכרה בהם כפליטים לשעבר במזרח התיכון. חיי הקהילות היהודיות המפוארות נמוגו והודחקו בתודעה הלאומית שהתעוררה וזקפה את ראשה, בתהליך שהתעצם בסמיכות להקמת המדינה - התגובה הערבית להחלטת החלוקה היתה הביטוי המוחשי מכל - ונמשך גם בשלושת העשורים שלאחריו. בפועל, דורות של תרבות ייחודית ומנהיגות רוחנית נעקרו כלא היו לנוכח חוויית הגירוש שחוו, או בצל חוקים מגבילים והתנכלות גוברת והולכת לזהותם היהודית.

לשם ההמחשה ההיסטורית, חלק מקהילות אלו חיו במזרח התיכון לפני יותר מאלפיים שנה. אלא שהשיח הציבורי נעדר התייחסות לפליטים היהודים שנאלצו לעזוב את מדינותיהם, וכך סיפורם של מי שעיצבו במידה רבה את פניה של ישראל בימי הקמתה - לא נודע במשך שנים רבות.
לפני שנתיים חשפנו ב"ישראל היום" את האומדן להיקף האדיר של הרכוש שהותירו אחריהם יהודי מדינות ערב ואיראן. בהערכה שמרנית - ללא היוון - מדובר לכל הפחות בכ־150 מיליארד דולר, המעידים במשהו על פרק כאוב בהיסטוריה שנשכח מלב, ולא זוכה להתייחסות ראויה. אם רק נרצה ולא נטמון את הראש בחול, יחל תיקון העוול הן ברמה החינוכית הפנים־ישראלית - לימוד קורותיהם של אחינו בכל מסגרות החינוך - והן בראייה רחבה בהקשר המדיני־אסטרטגי.   

קידום הכרתו של פרק זה בתולדות ימי עמנו ברמה הבינלאומית הוא בגדר חובה מוסרית, ובעל משקל כבד בזירה המדינית. זכויות יהודי מדינות ערב ואיראן חייבות לעלות בכל משא ומתן עתידי. ההיגיון הבסיסי מעלה שכדי שכל תהליך מדיני יהיה אמין וארוך טווח, יש להבטיח שכל הפליטים במזרח התיכון יקבלו יחס שווה על פי החוק הבינלאומי.

אלא שבעוד סוגיית הפליטים במזרח התיכון מופנית, לרוב, לטענת הפליטות הפלשתינית, הרי בתקופה המקבילה (1967-1948) עזבו את מדינות ערב ואיראן כ־900 אלף יהודים, שכשני שלישים מהם הגיעו לישראל. מדוע שומעים על התביעות של הראשונים, ולא של הפליטים היהודים? הניתן לפרש את ההיסטוריה ללא הכרה בקהילות היהודיות שנעקרו ממקומן?

הכרה בפליטות יהודית מארצות ערב ואיראן היא הבסיס לכך. הכרה במקומם הנשכח בנרטיב ההיסטורי של המדינה הצעירה שהוקמה, בצד מאבק על זכויותיהם, והכרה בינלאומית בסיפור האנושי שעל העולם כולו להכיר - יאפשרו לנו להעיד שציון המועד הזה אינו מתייחס רק להכרה אמיתית בעברנו, אלא גם לעתיד שאנו רוצים לייצר.