היום - היום הבינלאומי לציון המאבק באלימות כלפי נשים - תוצף התקשורת בסיפורים על אלימות במשפחה, הכנסת תקיים ישיבה מיוחדת בנושא, ארגוני הנשים והרשויות המקומיות יקיימו עצרות הזדהות. נוצף בסטטיסטיקות, בסיפורים קשים שיקבלו פנים אישיות. ואז יחלוף לו היום הבינלאומי, והנושא ישוב לשולי החדשות - עד הרצח הבא. יש כמובן חשיבות בקביעת יום ייחודי בשנה, להצפה מוגברת של הנושא, אך הגיעה העת להיאבק באלימות כלפי נשים לאורך כל השנה.
אלימות בין בני זוג היא תופעה מדאיגה ורחבת היקף, שמתקיימת בכל המגזרים בחברה בישראל. היא דפוס התנהגות הכולל פגיעות פיזיות, מיניות ופסיכולוגיות (איומים והפחדה, העלבה והפחתת ערך), שליטה כלכלית ופיקוח ומעקב אובססיבי אחר בת הזוג. רצח הוא אירוע אחרון בשרשרת הזוועות האלימה והכוחנית, שממנה סבלו הנשים הנרצחות לאורך זמן ושממנה לא הצליחו להיחלץ במועד.
אי אפשר לשתוק עוד. נכון שמדינת ישראל משקיעה עתה יותר משאבים בטיפול בתופעה, אך יש למצוא את התקציב הנדרש גם לשכלול המיומנויות של זיהוי ואיתור פוטנציאל למערכת זוגית אלימה ולהנגשת מידע, שיאפשר להפנות נשים הנמצאות במערכת זוגית בעייתית ואלימה לנשות מקצוע ולאנשי מקצוע מיומנים. חייבים לעשות זאת 365 ימים בשנה על ידי הדרכה ממוסדת ומסודרת של נותני שירותים לנשים באותם מקומות שבהם נשים מקיימות רצף של קשר מתמשך, ושבהם הן נוטות לפתוח את סגור ליבן. זו יכולה להיות הספרית הקבועה של האישה, מדריכת הכלות, הבלנית במקווה או הקוסמטיקאית.
תנועת אמונה, בשיתוף פורום מיכל סלה, מכשירות מדריכות כלה ובלניות בימים אלה במיזם הנקרא "קול כלה". מאות כבר הוכשרו, וזו רק ההתחלה. אני שומעת רבות מנשים במערכת אלימה, שאומרות "לא ידעתי לאן לפנות, לא ידעתי שאני יכולה לקבל ייעוץ או טיפול או אפילו מקלט". ידע בסיסי והפניה לסיוע מקצועי יכולים להציל חיים ממש.
לא פעם אנו שומעים עדויות ממדריכות כלה, שנתקלו ברמזים למערכת יחסים לא תקינה בין הגבר לאישה, אך לא ידעו לזהות את הנקודה שבה יש לפעול אקטיבית כדי להגן על האישה מעתיד רווי אלימות, על גווניה. אחת ממדריכות הכלה העידה לאחרונה כי בעבר, במהלך מפגש עם בני זוג, היא שמה לב לכך שרק הגבר עונה על השאלות, גם כאשר האישה נשאלת ישירות. מבטה של הכלה היה מושפל רוב המפגש. המדריכה לא ידעה לשים את האצבע על הנקודה, אך הרגישה ספק. היום היא תדע לזהות מתי מדובר במבוכה של הכלה ומתי מדובר במצוקה של ממש.
וגם זה לא יספיק. רק עיסוק מתמשך לאורך שנים בנושא האלימות יוביל למערך משפחתי בריא, הנותן מקום של כבוד לאישה, לבן הזוג, לילדים ולמשפחה המורחבת. זה חייב להתחיל בגיל צעיר. מערכת הלימודים צריכה להכניס, לצד שיעורי מתמטיקה, אנגלית והיסטוריה, גם שיעור שיעסוק בזוגיות בריאה שיועבר על ידי אנשי מקצוע. לא כעוד קורס בחירה, לא כתל"ן, אלא בתוך מערכת השעות הפורמלית בתיכון. רק חינוך והדרכת הבנים והבנות, לצד הדרכות מקצועיות לנשים רלוונטיות, יפחיתו משמעותית את האלימות וינגישו את המידע הנכון למי שזקוק לכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו