כך איבדתי את האמון בעצמי. אני לא מספיק טובה, לא רעיה למופת, לא כשרה, לא עושה רצון בעלה. את שיעורי הנהיגה שלי הוא ביטל בהצהרה רומנטית כי כל אישה היתה רוצה מישהו שיסיע אותה. הוא יהיה הנהג שלי, אני לא זקוקה לרישיון נהיגה. ואת ארוחת הערב שהכנתי בהפתעה, זרק לפח בכעס.
את שיערי הארוך גזז בשנתי, כי אישה נשואה לא צריכה להאריך שיערה, למרות כיסוי הראש. וכשהייתי מבקשת להיפרד הוא היה מחבק ובוכה, מאיים שיסיים את חייו, מה יש לו בלעדיי, אני כל עולמו. ולמה אני מביאה אותו לקצה? למה אני הופכת את חיינו היפים לבלתי נסבלים?
גם את הטיפול הזוגי הצליח להפוך לטובתו ולרסק את תדמיתי. היה מקליט ובורר את מילות המטפל והופך את כל מה שהומלץ בטיפול לבעיה שלי, לתיקון שלי, למשהו שרק אני צריכה לפתור. והוא? הכי בסדר שיש.
אחרי שנים של סבל הגיע היריון נוסף, ובמקום להיות שם בשבילי, האלימות רק התגברה. משיכות בשיער, בעיטות לבטן, אני כבר לא מתפללת למות כי יש לי ילד שאני מתה מפחד שיישאר איתו לבד.
התינוקת שבקעה מתוכי בקול יללה גדולה החדירה לתודעתי כי עלי להילחם. על חיינו. התקשרתי אל עמותת "בת מלך" לראשונה כדי להבין מה אוכל לעשות. לראשונה סיפרתי למישהי על חיי והסברתי שאיני יכולה ללכת לרווחה מאחר שהוא חושד בי ועוקב אחריי. והיא, כמו מלאך טוב, הקשיבה ונתנה לי תקווה. הבטיחה שאצא משם יחד עם הילדים ושנחשוב על כל הפרטים, ובינתיים התבקשתי להתחיל להתארגן ליציאה.
הקלה! ביום שישי נסענו למטפל הזוגי. אזרתי אומץ ואמרתי לו: "אני אישה מוכה, אני בסכנה, אני מתכוונת לצאת מכאן למקלט. אני פוחדת לצאת הביתה".
בום. מרגע שאמרתי את המילים, הכל התגלגל במהירות. הוא לקח אותי בפראות אל הרכב, לנסיעה מטורפת שבמהלכה צרח כי ישחט אותי ואת הילדה ויתאבד. אני זוכרת קיפאון עצום ותחינה אחת אחרונה. שלא יכאב לה, שייגמר מהר. שייגמר הסבל הזה.
הגענו, ואני רואה את הכניסה לבניין מרושתת בניידות ובשכנים. אמי, שהיתה בקשר עם ארגון "בת מלך", הצילה את חיינו.
בצוהרי שישי הגעתי למקלט, בית מתוק ומאורגן, הומה ילדים צוהלים ונשים מחייכות. צוות נפלא הוביל אותי לכיוון החדר שבו אגור בתקופה הקרובה, ובתוך כל הבלבול והעצב התהומי מצאתי פינה להניח את ראשי.
הגעתי למקלט. הביתה. חזרתי להאמין בעצמי. אני טובה. אני מסוגלת.
נעטפתי בכל כך הרבה חום ואהבה לצד נשות מקצוע מוסמכות ומבינות שנתנו לי דחיפה גדולה קדימה, ובזכותן השגתי כל כך הרבה אור בחיי. כיום אני בזוגיות חדשה מלאת תמיכה והכלה, מצליחה לממש את היכולות שלי בכל התחומים בחיי. אני בתחילתו של תהליך להקמת העסק שלי, ועוד היד נטויה.
אם יש כאן מישהי שמזדהה עם הסיפור שלי, שמרגישה שהיא על אחת הנקודות ברצף הזה - תעצרי, תתקשרי אל קווי החירום של אחת מעמותות הסיוע ותני לנציגיהן לתת לך יד. הכל יתהפך לטובה.
הכותבת היא יוצאת מקלט לנשים של עמותת בת מלך, המסייעת לנשים במגזר הדתי והחרדי הסובלות מהתעללות מצד בעליהן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו