יש שופטים בירושלים, אך מעט מדי שופטות

הישיבה של הוועדה לבחירת שופטים לעליון אמנם נדחתה היום, ועמה גם בחירת ארבעה שופטים חדשים לכהונה בבית המשפט העליון. אבל עצם כינוסה הקרוב הוא הזדמנות טובה להזכיר: כיום, מתוך 15 השופטים שיכולים לכהן בבית המשפט העליון, רק 4 הן נשים. על הוועדה לבחירת שופטים למנות לפחות שתי נשים מתוך ארבעת המינויים הצפויים. לא רק שהיא מחויבת לעשות כן מכוח הדין, אלא שהדבר נכון וראוי.

רק לאחרונה אישר בית המשפט העליון את הברור מאליו: בבואה למנות שופטים לבית המשפט העליון, הוועדה מחויבת לפעול בהתאם לעקרון הייצוג ההולם של נשים. ייצוג הולם משמעו ייצוג שווה לשני המינים, אלא אם יש טעמים מיוחדים לסטות מכך. טעמים כאלה לא קיימים במקרה של תפקידי שיפוט בבית המשפט העליון. אין שום מאפיין של שיפוט בבית המשפט העליון, שיכול להצדיק את המצב הנוכחי של חריגה מעקרון השוויון בין גברים לנשים בקרב השופטים.

עוד קובע עקרון הייצוג ההולם, כי במקום שבו קיים חסר בייצוג של נשים, כאשר יש שני מועמדים לתפקיד, גבר ואשה בעלי כישורים דומים, יש לבחור באשה. מתן העדפה מתקנת לנשים נועד לתקן עיוותים היסטוריים ואפלייה מגדרית, שהביאו לשיעורן הנמוך במקומות שבהם אין הצדקה אמיתית לכך.

לא חסרות נשים שיכולות לכהן כשופטות בבית המשפט העליון. תחום המשפט נהנה משיעור גבוה של משפטניות איכותיות - שופטות, פרקליטות ועורכות דין בשירות הציבורי, עורכות דין בכירות במגזר הפרטי ונשות אקדמיה. למרות זאת, משנת 2015 שיעור הנשים המכהנות כשופטות בעליון עומד רק על מעט יותר מרבע, ומתוך 73 השופטים שכיהנו בו בכל שנותיו עד היום, רק 12 הן נשים - 16% בלבד. גם במינויים הנוכחיים, על הנייר, הסיכוי של אישה להתמנות לתפקיד נמוך פי שניים משל גבר: מתוך 24 המועמדים שהובאו על ידי הוועדה, רק 8 הן מועמדות.

הרכבו של בית המשפט העליון חייב לשמש דוגמה ומופת ליישום הערכים שאותם הוא מכתיב לשיטת המשפט כולה, ובראשם עקרון השוויון. המינויים הקרובים עומדים לקבוע את אופיו המגדרי של בית המשפט העליון לשנים הקרובות. אי אפשר להכריז בחשיבות מינוין של נשים לתפקידי השיפוט בעליון, העומדים בראש ההיררכיה השיפוטית. זה נכון הן בשל חשיבות הייצוג כשלעצמו כדי שנשים יקבלו מקום שווה בכל מקום, והן מכיוון שנשים שופטות פוסקות ומתנהלות באופן שונה משופטים גברים.

כפי שעולה ממחקרה של פרופ' קרן וינשל, שבחנה את פסיקות בית המשפט העליון במספר סוגי תיקים במשך קרוב לעשור, שופטות מחמירות יותר משופטים בכל הנוגע לעבירות מין, נוטות למקסם זכויות חברתיות בתיקי ביטוח לאומי ורווחה, מתערבות יותר כשעולות שאלות חוקתיות בתיקים נגד המדינה, ונוטות לעודד יותר פשרות משופטים גברים ברוב סוגי התיקים, מלבד בעבירות מין. לייצוג החסר של נשים בקרב שופטות בית המשפט העליון, יש השפעות גם על התוצאות של פסקי הדין עצמם. גם מן הטעם הזה יש חשיבות לאיזון מגדרי בבית המשפט העליון.

מבחנה של הוועדה לבחירת שופטים הוא בתוצאה הסופית: האם במינויים שנעשו על ידה היא פעלה לייצוג הולם של נשים בבית המשפט העליון? עד כה, פעם אחר פעם, התעלמה הוועדה מהחובה המוטלת עליה לתת ייצוג שווה לנשים בתפקידי שיפוט בבית המשפט העליון, כאילו זו אינה קיימת. כדי למלא את חובתה, החוקית והציבורית, עליה למנות כעת לפחות שתי נשים. זו חובתה, וכך גם נכון וראוי שתפעל.