יעד לאומי: קפיצת מדרגה בחינוך

הממשלה החדשה הציבה יעדים שאפתניים לחינוך. שלל התוכניות שהיא מוציאה כעת לדרך - להתקדמות כלכלית בחברה הערבית, לגידול בשיעורי הפריון במשק ולצמיחה בתעשיית ההיי־טק - נשענות על ציפיות גבוהות מאוד. העיניים נשואות אל החינוך כדי שההישגים הלימודיים יעלו, הפערים יצטמצמו ושיעורי המצוינות יזנקו.

למשל, בתוכנית 30 מיליארד השקלים לחברה הערבית, הממשלה הציבה יעד ברור ומדיד: "עלייה משמעותית בציוני התלמידים הערבים במבחני פיז"ה ב־2025, שתצביע על צמצום הפער מול התלמידים היהודים בלפחות 30 אחוזים ביחס לנתוני פיז"ה 2018". כדי להגיע אל היעד הזה, צריך יהיה לעצור את התרחבות הפערים, להפוך את המגמה ולהניע תנופה של ממש.

בקצה השני של הספקטרום, הממשלה הגדירה יעד שאפתני לא פחות: "ההיי־טק הישראלי יתרחב עד 2026 ל־15 אחוזים מהמועסקים במשק". כיום עובדים בהיי־טק רק תשעה אחוזים מהשכירים, שרובם גברים יהודים ממרכז הארץ. כדי להרחיב ולגוון את ההיי־טק, החינוך יהיה חייב לפתוח הרבה יותר הזדמנויות למצוינות.

כמו בהיי־טק, גם בחינוך רק תשעה אחוזים מהתלמידים מצטיינים במבחן פיז"ה, שנבנה בהתאמה למיומנויות הדרושות בעולם העבודה המודרני. כמו בהיי־טק, גם בפיז"ה המצטיינים הם בעיקר בנים יהודים ממרכז הארץ. האתגר לחינוך הוא עצום, משום שלפי דוח מבקר המדינה מתחילת השנה, מערכת החינוך עדיין לא נערכה כדי לתת מענה לרכישת המיומנויות הללו.

זה אפשרי. מערכת החינוך כבר הוכיחה בעבר שהיא מסוגלת להצליח ביעד לאומי חשוב. בתקופת שר החינוך גדעון סער, הישגי התלמידים במבחני הידע הבינלאומיים ושיעורי ההשתלבות של בוגרי התיכון בהשכלה הגבוהה, הציבו את ישראל בעשירייה הראשונה בעולם. בתקופת שר החינוך נפתלי בנט, הנוסחה עברה מזכאות למצוינות, ומספר בוגרי חמש יחידות במתמטיקה הוכפל.

יש כאן הזדמנות יוצאת דופן. הממשלה הגדירה יעדים לאומיים, כלכליים וחברתיים, שהחינוך יכול וצריך לתת להם כתף. משרד החינוך קיבל לידיו תקציב ממשלתי שנתי בהיקף חסר תקדים של 73 מיליארד שקלים. תקציב שבו החינוך מקבל יותר מהביטחון משקף סדר עדיפויות בריא, ומבטא תקווה גדולה שקפיצת המדרגה בחינוך אפשרית.

מדינות אחרות, שכבר התאימו את החינוך שלהן לעולם של היום והצליחו להגיע להישגים מרשימים, נקטו סדרה של צעדים מערכתיים. גם אנחנו יכולים לעשות את עליית השלב הזו בתחום. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון נהנית מתמיכה ציבורית, ויש באמתחתה הידע והניסיון הדרושים להובלת המשימה המורכבת הזו. היא תוכל להגדיר יעדים ולגבש סביבם את מובילי משרדה, השלטון המקומי, רשתות החינוך וקואליציה רחבה של ארגוני חינוך, אקדמיות וחברות היי־טק.

התזמון לתוכנית לאומית בחינוך מצוין. השנה יתקיים מבחן פיז"ה ב־85 מדינות בעולם. זו תהיה הזדמנות שיטתית והשוואתית ראשונה לדעת כיצד מערכות חינוך צלחו את משבר הקורונה. כך נוכל להתחיל להיערך, ללמוד מניסיונם של אחרים ולכייל את התוכנית שלנו לפי הצרכים שלנו ובהתאם ליעדי הממשלה.