בירורי יהדות: משפילים ובעיקר מיותרים

מעל ראשם של מאות אלפי צעירים ישראלים מרחף סימן שאלה גדול ושמו פקפוק בשייכותם לעם ישראל ומכאן שגם למדינת ישראל.

"מדי שנה נערכים בישראל כ-4,000 בירורי יהדות וכ-95% יוצאים עם אישור יהדות", אמר בחודש שעבר הרב אליהו מימון, האחראי לבירורי יהדות בבתי הדין הרבניים בסדרת הכתבות "יהודי טוב" של יאיר אטינגר בחדשות כאן. עם ממצאים כאלו, למה סימן השאלה לא הופך לסימן קריאה שזועק לשמיים על העוול שנעשה למאות אלפי ישראלים?

המילה "בירור" מאוד עדינה. מדובר בחקירה לכל דבר ועניין. הליך הבירור מתנהל בערך כך: ראשית, מבקשים מאתנו להביא את סבתא ואת אמא לבית הדין. הבעיה שלחלקנו, לא עלינו, הן כבר לא בין החיים. שנית, מבקשים להביא מסמכים מקוריים מהתקופה הסובייטית שיעידו על יהדות בעליהם. הבעיה היא שבמקרים רבים המסמכים המקוריים נמסרו למשרד הפנים במעמד העלייה, אלוהים יודע מה עלה בגורלם, והרבנות לא מקבלת העתקים וטוענת שמדובר בזיוף. במקרים אחרים מסמכים לא שרדו את תלאות היהודים בתקופת ברית המועצות. השלב השלישי הוא הדרישה לנסוע למדינות בריה"מ לשעבר, ולצלם את הקבר של סבתא רבתא עם מגן דוד. אלא שברוב השטייטעלים, בתי הקברות מנותצים והיערות כבר גלשו אל בין המצבות. ואז נגיע השלב הרביעי והמכריע: לכי תעשי בדיקת דנ"א. לאף עלייה בהיסטוריה של מדינת ישראל לא ערכו בדיקות כאלה.

שלשום, בכתבתה של לי נעים בחדשות 12, קיבלנו עוד הצצה לאכזריות ולאטימות של תהליכי בירור היהדות בשלושה סיפורים שונים: צעירה דתייה, עם כיסוי ראש, שהוריה עלו במבצע שלמה, מספרת כיצד נדרשה לרשום את השושלת המשפחתית שלה דורות אחורה כדי שיאשרו לה להתחתן בישראל; זוג צעיר, שעמד להינשא והכלה עברה השפלה בבית הדין הרבני: במעמד הבירור, מפקפקים הדיינים באמינותה, טוענים שהיא מאומצת, ודואגים לפצל את הוריה לשני חדרים נפרדים כדי שלא יתאמו גרסאות; ולבסוף, אישה שהתחתנה ברבנות וקיבלה את האישורים, נדרשת להוכיח את יהדותה מחדש לאחר 15 שנים (!) במעמד הגירושין באותה הרבנות.

צפיתי בכתבה ונזכרתי כיצד בן זוגי, שעלה לישראל עם משפחתו ב-96', הלך עם אמו חנה להוכיח את יהדותו בבית הדין הרבני באשקלון לפני חתונתנו. אמו, שמשפחתה ניהלה בסתר בית כנסת בביתם בוולגוגרד, אפתה מצות לכל יהודי האזור, ואחותה הבכורה טבלה בנהר הוולגה הקפוא לפני חתונתה, עמדה בפני דיינים בישראל כדי להוכיח את יהדות בנה. לא נראה לכם אבסורד? ואלו הם סיפורים בודדים מתוך 95% שנמצאים יהודים בבירורים.

המשך קיום הבירורים הוא בורות בכל הקשור למורשת של קהילות יהודיות אלו. מה הרבנות עושה עם כל הממצאים שעולים מהבירורים? הייתי מצפה מהמדינה להסיק מסקנות מהנתונים שנאספו לאורך השנים ולהפסיק לבזבז כספי מדינה על צבא של בוררי יהדות בבתי הדין הרבניים. הגיע הזמן לקבל החלטה להפסיק עם התהליך המביש והמיותר הזה. לא רק שהבירורים לא תורמים לנו כחברה אלא הם גורמים לנו לטבוע.

למה הדבר משול? בתלמוד הבבלי מספרים על אדם הרואה אישה שטובעת בנהר אך לא מושיט יד להציל אותה, חז"ל קוראים לו בכינוי גנאי "חסיד שוטה". מרוב שניסה להחמיר בקיום מצוות, חטא באופן מטופש. בגלל הבירורים, לכידותנו כעם טובעת ואין מי שיושיט יד. מאות אלפי צעירים ישראלים טובעים בנהר הביורוקרטיה והאטימות ונתלשים בכוח מעמידה יציבה על אדמת ישראל. לא תושיטו להם יד?

ועם בכל המידע שנאסף במרוצת השנים במהלך הבירורים, הייתי מציעה להשתמש כארכיון שיאפשר את תיעוד סיפורם של 1.2 מיליון ישראלים יוצאי בריה"מ ושל יוצאי אתיופיה.