"זכויות אדם"? כדאי שאירופה תתעורר

שישה ארגונים פלשתיניים הקשורים לחזית העממית לשחרור פלשתין ושפעלו כביכול למען זכויות אדם, הוכרזו על ידי שר הביטחון בני גנץ כארגוני טרור.

מחקר שערכנו במכון NGO Monitor הראה שבשנים 2021-2014 העבירו תריסר ממשלות אירופיות כ־150 מיליון דולר לפרויקטים, שבהם השתתפו ארגונים הקשורים לחזית העממית. כסף שעבר לא כל בקרה או הבנה כיצד הארגונים משתמשים בו.

שני בכירים באחד מהארגונים האלה, שניהלו בו את הכספים, היו מעורבים ישירות ברצח הנערה רנה שנרב ז"ל ב־2019, ואילו בארגון אחר היה המנכ"ל אחראי לכלל הפעילות החשאית של החזית העממית ברמאללה וגייס פעילים נוספים. ואלו רק הדברים הגלויים.

הדבר המטריד הוא שלאורך השנים ניכרו סימני אזהרה רבים. מ־2016 ואילך תיעד מכון המחקר ממקורות גלויים קשרים של ארגונים אלו ונוספים לחזית העממית: אירועים שבהם נטלו חלק בכירים בארגונים שהם גם חברים בארגון הטרור - חלקם ישבו על מעשיהם בכלא הישראלי, וחלקם נכנסו ויצאו ממעצרים מנהליים לאורך השנים בד בבד עם עבודתם בארגוני החברה האזרחית, ועוד. אפילו בדצמבר 2019, כשכוחות הביטחון עצרו כ־50 פעילים מארגון הטרור החזית העממית ובהם אותם בכירים, המשיכו ממשלות אירופה השונות לממן ארגונים אלה.

האירופאים גם העניקו לארגונים רוח גבית ואף מימנו דו"חות מוטים שפרסמו נגד ישראל. ארגונים אלה ואחרים הזינו את מערכות האו"ם והממסד האירופי באינספור נתונים ודו"חות כוזבים, המשמשים לא פעם בסיס שעליו מסתמכים דיפלומטים, מקבלי החלטות באירופה ובאו"ם, עיתונאים, אישי ציבור וכדומה.

התמיכה שארגונים אלה מקבלים מקהילת זכויות האדם בארץ ובעולם, ומכמה חברי כנסת, אינה מפתיעה. הם מהווים חלק מרשת ארגונים בינלאומית נרחבת המשתפים ביניהם פעולה בקמפיין הדה־לגיטימציה, ומשתמשים בשפה של "זכויות" ו"משפט בינלאומי" כדי לבודד את ישראל ולחתור תחת עצם זכות קיומה באמצעות חרמות והכפשות.

דוגמאות לא חסר: קמפיין ה־BDS; "הרשימה השחורה" של האו"ם הכוללת עסקים ותאגידים מעבר לקו הירוק; קידום חקירה נגד ישראל בהאג; האשמות נגד צה"ל בפשעי מלחמה ועוד. ולצד כל אלו, לא היתה זו הפעילות האנטי־ישראלית שהביאה להכרזתו של גנץ, אלא הקשר הברור לתשתית הטרור.

זכויות אדם הן בלב הדמוקרטיה, אולם יש ארגונים פוליטיים קיצוניים המנצלים עובדה זאת. הם מדברים ב"שפה של זכויות" ויכולים בקלות מטרידה להיחשב באופן מוטעה כארגוני זכויות אדם מבלי לעמוד בשום סטנדרט מקובל וללא כל פיקוח או ביקורת מצד גוף כזה או אחר.

חשיפתם כחלק מארגון טרור חייבת לחולל שינוי מהותי במדיניות. לא ייתכן שממשלות אירופה, המחויבות לזכויות אדם, יתרשמו משיח זכויות ריקני שאינו אלא כסות לפעילות אחרת, ולא יבדקו באופן מעמיק את הארגונים שלהם הן תורמות.