"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"זכויות אדם"? כדאי שאירופה תתעורר

הארגונים הפלשתיניים שהוכרזו כארגוני טרור, הם ההוכחה ליחס המעוות של אירופה כלפי ישראל • הגיע הזמן לבדוק לעומק כל פעילות "הומניטרית" המנוצלת על ידי אויבי ישראל

,עודכן
0השמעה
פעילי החזית העממית בחברון. ארכיון, צילום: אי.אף.פי

שישה ארגונים פלשתיניים הקשורים לחזית העממית לשחרור פלשתין ושפעלו כביכול למען זכויות אדם, הוכרזו על ידי שר הביטחון בני גנץ כארגוני טרור.

מחקר שערכנו במכון NGO Monitor הראה שבשנים 2021-2014 העבירו תריסר ממשלות אירופיות כ־150 מיליון דולר לפרויקטים, שבהם השתתפו ארגונים הקשורים לחזית העממית. כסף שעבר לא כל בקרה או הבנה כיצד הארגונים משתמשים בו.

שני בכירים באחד מהארגונים האלה, שניהלו בו את הכספים, היו מעורבים ישירות ברצח הנערה רנה שנרב ז"ל ב־2019, ואילו בארגון אחר היה המנכ"ל אחראי לכלל הפעילות החשאית של החזית העממית ברמאללה וגייס פעילים נוספים. ואלו רק הדברים הגלויים.

הדבר המטריד הוא שלאורך השנים ניכרו סימני אזהרה רבים. מ־2016 ואילך תיעד מכון המחקר ממקורות גלויים קשרים של ארגונים אלו ונוספים לחזית העממית: אירועים שבהם נטלו חלק בכירים בארגונים שהם גם חברים בארגון הטרור - חלקם ישבו על מעשיהם בכלא הישראלי, וחלקם נכנסו ויצאו ממעצרים מנהליים לאורך השנים בד בבד עם עבודתם בארגוני החברה האזרחית, ועוד. אפילו בדצמבר 2019, כשכוחות הביטחון עצרו כ־50 פעילים מארגון הטרור החזית העממית ובהם אותם בכירים, המשיכו ממשלות אירופה השונות לממן ארגונים אלה.

האירופאים גם העניקו לארגונים רוח גבית ואף מימנו דו"חות מוטים שפרסמו נגד ישראל. ארגונים אלה ואחרים הזינו את מערכות האו"ם והממסד האירופי באינספור נתונים ודו"חות כוזבים, המשמשים לא פעם בסיס שעליו מסתמכים דיפלומטים, מקבלי החלטות באירופה ובאו"ם, עיתונאים, אישי ציבור וכדומה.

התמיכה שארגונים אלה מקבלים מקהילת זכויות האדם בארץ ובעולם, ומכמה חברי כנסת, אינה מפתיעה. הם מהווים חלק מרשת ארגונים בינלאומית נרחבת המשתפים ביניהם פעולה בקמפיין הדה־לגיטימציה, ומשתמשים בשפה של "זכויות" ו"משפט בינלאומי" כדי לבודד את ישראל ולחתור תחת עצם זכות קיומה באמצעות חרמות והכפשות.

דוגמאות לא חסר: קמפיין ה־BDS; "הרשימה השחורה" של האו"ם הכוללת עסקים ותאגידים מעבר לקו הירוק; קידום חקירה נגד ישראל בהאג; האשמות נגד צה"ל בפשעי מלחמה ועוד. ולצד כל אלו, לא היתה זו הפעילות האנטי־ישראלית שהביאה להכרזתו של גנץ, אלא הקשר הברור לתשתית הטרור.

זכויות אדם הן בלב הדמוקרטיה, אולם יש ארגונים פוליטיים קיצוניים המנצלים עובדה זאת. הם מדברים ב"שפה של זכויות" ויכולים בקלות מטרידה להיחשב באופן מוטעה כארגוני זכויות אדם מבלי לעמוד בשום סטנדרט מקובל וללא כל פיקוח או ביקורת מצד גוף כזה או אחר.

חשיפתם כחלק מארגון טרור חייבת לחולל שינוי מהותי במדיניות. לא ייתכן שממשלות אירופה, המחויבות לזכויות אדם, יתרשמו משיח זכויות ריקני שאינו אלא כסות לפעילות אחרת, ולא יבדקו באופן מעמיק את הארגונים שלהם הן תורמות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר