בסוף השבוע האחרון זכו מצביעי הליכוד לביקורת תקופתית מנציגיה של ישראל הראשונה. דנה ויס אמרה ש"ביביזם" זה וולגריות והסתה; לימור לבנת יצאה בהודעה השבועית שבה היא עוזבת את הליכוד; ואריה גולן המהם משהו סמכותי, לא זוכר בדיוק מה, אבל אני זוכר שמייד ביקשתי סליחה.
מבחינה מוסרית מובן שדנה ואריה צודקים, אלא שהבעיה עדיין רחוקה מפתרון; אדרבה. לפיכך, ובשם הפלורליזם, אני מקדיש את הטור הזה לדנה, לאריה ולכל ישראל הראשונה; פריסת שלום מהביביסטים.
22 חקירות משטרה נוהלו נגד בנימין נתניהו לאורך 24 שנים, והביביסטים עדיין כאן. שרדו את הגליקמנים, צלחו את אלשיך וגם את אילנה. כל אחד מהם בתורו שב והכריז ש"הפעם זה זה; הפעם הוא הולך". הוא לא הלך, ומה שיותר חמור, גם לא הביביסטים. עובדה.
לא נשברו גם כשיפי הבלורית והפנסיה הסתערו על נתניהו בסנטרים רבועים. במיל. אחרי במיל. הם עלו להזהיר. כולם עד אחד היו מודאגים. מה זה מודאגים - מודאגיםםםםםם. לא האמנו להם כשהם אמרו שנתניהו מסכן את ביטחוננו, וצדקנו. מאז הפסקנו להאמין להם בכלל.
תומכי נתניהו יצאו חיים מתוך לועה של מכונת התעמולה. עשרות שנים, מאות מיליוני שקלים במשכורות, באולפנים, בתחקירים. כל העידית של התקשורת הישראלית הפכה לסוכנות ציידי ראשים, ראש אחד ספציפי אם לדייק. עשרים שנה התער הקהה של אוקאם קיבע את הליין־אפ: לא ביבי - לא מעניין. אנחנו, הביביסטים, לא השתכנענו.
וזה מידרדר. לא רק שלא נחלשנו, אלא התחזקנו. תנועת הליכוד היא הקבוצה החילונית היחידה בישראל שראויה להיקרא "מפלגה". היחידה שנותרה, והיא חזקה מאי פעם. לא סתם, דנה, אתם כל כך עסוקים במפלגה שכל כך לא מעניינת אתכם. הליכוד הוא מקור החיים של הרשות המחוקקת; המפלגה האחרונה שיוצקת תוכן ומשמעות למושג "כנסת ישראל". הליכוד ושתי אחיותיה הקטנות הן המפלגות היחידות שמחזיקות ברעיון המכונן של הציונות. הביביסטים הם הציבור החילוני האחרון בישראל שמאורגן סביב ערכים, והבית שלהם מסודר פיקס. יש להם מנהיג נבחר, יש להם דרך ויש להם מצע: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל.
וכעת לעיקר: אנחנו שני מיליון ישראלים ציונים ומשלמי מסים. מדינת ישראל לא תוכל להתקדם ולו מטר לשום כיוון בלי שנהיה שותפים. קראו ספרי היסטוריה ותיווכחו לדעת שאין לכך תקדים. באותם הספרים גם מפורט סופן האחד של העריצויות שבחרו להתעלם מעמן שלהן. רמז: זה נגמר וולגרי.
24 שנים אתם מנסים להסביר לנו משהו ואנחנו לא קולטים. אולי יום אחד תבינו שאתם מחזיקים את הספר הפוך. מי שאמור להבין אלו אתם, וזה מה שתבינו: ניסיתם ולא הצלחתם. משכנתם את כל הנכסים שלכם, לא בחלתם באף אמצעי להשגת המטרה. זה לא עבד, ועכשיו נא רשמו: אנחנו הביביסטים. משנה לשנה אנחנו מתחזקים. מתרבים. עקשנים מאי פעם, ראש־בטון. לא נשחקנו ולו כזית. אנחנו שני מיליון ישראלים שלא יוותרו לעולם. אנחנו הביביסטים, ואותנו אי אפשר לנצח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו