"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תפירה משפטיקשורתית

אצל חלק מכתבי המשפט - שאחדים מהם בנו את שמם על פרסום תמלילים ופתיחת מהדורות בכותרות דרמטיות - מתקיימת חלוקה ברורה: תביעה? מסקרים; הגנה? מטאטאים

,עודכן
0השמעה
אילן ישועה בבית המשפט (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

כבר ניתן לאבחן באופן רשמי כמזוכיסט את מי שהחליט לעקוב בכל יום אחר עדויות ואחרי כל פרט ופרט בתיקי נתניהו, שהחלו בחגיגת הדלפות ותמלולים לפני כארבע שנים ויסתיימו, על פי ההערכות, בכשמונה שנים במקרה הטוב. עדותו של העד הראשון, מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, ארכה כפול מההערכות הראשוניות ונמשכה חצי שנה, ולפנינו בופה ארוך של עדים שעוד עתידים לתרום את חלקם לסיפור. בינתיים מעניין לעקוב אחר הנורמות התקשורתיות הסובבות את האירוע, והכוונה היא לסיקור סביב עדויות העדים באמצעי התקשורת, ובעיקר אצל כתבי המשפט המדווחים (לעיתים מהאולם עצמו) ברשתות.

את הוויכוחים על תפירת תיקים בפרקליטות ועל האישום התקדימי ברמה העולמית ההיסטורית כבר טחנו, אבל האם יש התנהלות של תפירה משפטיקשורתית לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו? לפחות על פי דפוסי הדיווח שראינו סביב עדות אילן ישועה - סביר להניח. אצל חלק מכתבי המשפט - שאחדים מהם בנו את שמם על פרסום תמלילים ופתיחת מהדורות בכותרות דרמטיות - מתקיימת חלוקה ברורה: תביעה? מסקרים; הגנה? מטאטאים. וכך גילינו, בעדות ישועה, שכשהפרקליטות חוקרת וכשמסחטת הכותרות פועלת לטובת התביעה - זרם הציוצים בשידור חי מתפרסם בקצב ההכתבה של הקלדנית באולם. אבל לא רק, גם הנפח וההתייחסות באתרים, על המסך ובעיתונים לא אכזבו: כותרות מודגשות ותמלולים דרמטיים הצועקים כולם "אילן ישועה מסר את וואלה לידי משפחת נתניהו".

בתור מי שקיבלה ראשונה את הזכות לחקור, סחטה התביעה ממנכ"ל וואלה המתקרבן עדות מטרידה, כשהרושם שנתקבל הוא של חגיגת השפעה יוצאת דופן על תוכן האתר. שועלי המשפט הוותיקים מיהרו להבהיר שאין מה להתרגש, ושכדאי לחכות לחקירה הנגדית. וראו זה פלא, ביום שההגנה עלתה לקיים את החקירה הנגדית - נתקבל טפטוף מצומצם ואיטי מדבריו של העד, דיווחים מהמשפט מצאו את עצמם בעמודי העיתונים האחוריים, והאווירה הכללית היתה של פגרת בית משפט.

כך הועלמה מעיני הציבור ההתייחסות הדרמטית של השופט משה בר־עם אל העד, שעליו בנתה הפרקליטות את יחסי ה"תן" בדמות סיקור חיובי: "אני מתחילת החקירה של אדוני לא מצליח להבין מתי הדברים שכתבת לעצמך בפתקים הם אמת, ומתי הם לא אמת... איך נדע על סמך הכתובים מתי אדוני חושב שהדברים שכתב לעצמו הם אמת, מתי הם לא אמת?"

חובה להתעכב על המשמעות: מתחילת החקירה, כלומר - במשך חצי שנה של הופעות בבית המשפט, שופט לא מצליח להבין אם עד מרכזי, אולי המרכזי ביותר בסוגיית "התמורה", הוא איש שהאמת היא נר לרגליו, שקרן מקצועי או משהו בין לבין. לא ברור איך האדמה לא רעדה מאמירה שכזו. אבל היא לא.

מי שיאמר שקשה לקבוע התנהלות תקשורתית רק על סמך עד אחד, מוזמן לגלות איך בעדות העד השני בפרשה, העורך הראשי לשעבר של אתר וואלה, אבירם אלעד, חזרו בימים אלו הציוצים והדרמות שמייצרת התביעה לקצב הזרימה הקודם. תיראו מופתעים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר