"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקבינט לשוויון מגדרי, חוץ מגברים

השאלה הגדולה סביב הגוף החדש היא אם יהיה לו האומץ לטפל באפליה הפוכה • למשל, בכל הנוגע לתלונות שווא נגד אבות בהליכי גירושים

,עודכן
0השמעה
גם אם מספרן נמוך, הטיפול בתלונות השווא יתרום הן לנשים והן לגברים, צילום: GettyImages

אמש התבשרנו על הקמת קבינט לשוויון מגדרי על ידי שרת התחבורה מרב מיכאלי. שמו של הקבינט, "שוויון מגדרי", נשמע מבטיח. השאלה הגדולה היא אם לקבינט הזה - עוד גוף/ועדה/שדולה מני רבים - יהיה האומץ לטפל במקרים של אפליה הפוכה, היכן שגברים סובלים מאי־שוויון מגדרי.

לשם המחשה: אחת הפרקטיקות ההרסניות ביותר היא תלונות שווא המוגשות נגד אבות בהליכי גירושים. המוטיבציות להגשת תלונות אלו מגוונות. גם אם חלקן נובעות מחרדות של האם, רבות מתרחשות על רקע כעס, נקמנות וכוונה ברורה להשיג יתרונות כלכליים.

התלונות מייצרות לאב דימוי של הורה אלים ופוגעני, על אף היותו נורמטיבי ומיטיב. לכן, כדי לחזק את "טענותיהן", מבקשות חלק ממגישות התלונות לקבל טיפול במרכז לאלימות במשפחה או הגנה במקלט. זו חוויה שגורמת נזק עצום לילדים המתנתקים מאבא שמתגעגע אליהם, לפעמים למשך תקופה ארוכה. נוסף על כך, נשים מוכות הזקוקות להגנה נותרות ללא מענה, ועובדה שאפילו ארגוני נשים מעלים צורך בהקמת מקלטים נוספים.

ההתעלמות של מיכאלי ואחרות מהעוול הנגרם לאבות אינה מפתיעה. מה שלא מובן הוא ההתעלמות מהנזק לנשים המוחלשות. המענה השכיח לטענה זו הוא ששיעור תלונות השווא הוא מינורי, בערך שני אחוזים, לעומת נתון של 40 אחוזים ויותר שמציגים ארגוני גברים.

אדרבה. אפשר לסיים את הוויכוח הנצחי הזה בהסכמה על שני אחוזים של תלונות שווא, ובלבד שנסכים גם שנשים שהגישו תלונות שווא יועמדו לדין. בכל שנה מוגשות כ־18,000 תלונות של נשים נגד גברים; גם שני אחוזים מתוכן, 400, זה מספר בלתי נסבל. אלא שבפועל, מעטות מאוד, אם בכלל, משלמות מחיר, הודות לתקנה 2.5 הקובעת שאין להעמיד לדין מתלוננת שווא.

ארגוני הנשים ופעילות הנוטות להכחיש את התופעה ואת נזקיה, מצליחים לרתום את הכנסת לאג'נדה שלהם ולמנוע ממערכות החוק והמשפט מלטפל בתופעה האיומה הזו באופן נחרץ. הם מסרבים להכיר בכך שהנזקים האיומים שלה פוגעים גם בנשים עם תלונות אמת, שלא מגיעות למשטרה ולרווחה להתלונן מחשש לחוסר אמון. וכאשר מוגשת תלונת שווא אחת, ההסתברות להגשת נוספות היא גבוהה, כך שאבות רבים ממשיכים להיות מנותקים מילדיהם לאורך זמן.

מדובר אפוא בתופעה כאובה הפוגעת בגברים, בילדים ובנשים מוכות - וזו רק דוגמה אחת. האם הקבינט החדש יחולל שינוי? ספק. בהכירנו את הנוף האנושי בממשלה הנוכחית, ואת גישתה השבלונית של שרת התחבורה, סביר שנקבל עוד מאותו דבר. בשורת השוויון המגדרי עוד רחוקה.

ד"ר רונית דרור חוקרת אלימות בין בני זוג

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר