"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

פתרון כולל למעונות

העברת החינוך לגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך היא בשורה משמחת • היא תהיה משמעותית רק אם הממשלה תדאג גם למחנכות-מטפלות – לשכרן ולהכשרתן

,עודכן
0השמעה
מעונות היום (ארכיון), צילום: ללא קרדיט

מאבק המעונות לגיל הרך, שהשבוע עולה מדרגה, אמור להיות המאבק של כולנו. כל אחד מאיתנו צריך לצאת לרחובות ולדרוש חינוך אופטימלי לילדינו הרכים. הרי למי מדינה חפצת חיים אמורה לדאוג יותר מאשר לדור העתיד שלה?

גילי לידה עד 3 הם המשמעותיים בחייו של אדם: אלה הגילים הכי רגישים והכי חשובים להתפתחות המוח, הגוף, וגם הנשמה. לכן יש חשיבות קריטית לכך שהפעוטות יזכו לטיפול ולחינוך איכותיים, שיעניקו להם בסיס איתן וסיכוי אמיתי להצלחה בהמשך חייהם - בלי קשר לקבוצת האוכלוסייה או למעמד הסוציו-אקונומי שאליהם נולדו. מחקרים כבר הוכיחו שלהשקעה בחינוך בגיל הרך יש יכולת לעשות את הקסם הזה.

ומי שאמורות לגרום לקסם הזה להתממש הן המחנכות-מטפלות במעונות ובגנים. וכדי שיצליחו באתגר הגדול שהן קמות אליו בכל בוקר, הן צריכות קודם כל שידאגו להן. כי איך הן ידאגו לילדינו, כאשר שכרן זעום ואף אחד לא ממש משקיע בהכשרתן למקצוע הקשה כל כך?

למרבה הצער, כיום המחנכות-מטפלות במעונות המסובסדים, כמו גם ברוב המעונות הפרטיים, מרוויחות הרבה פחות מעמיתותיהן בגני הילדים הציבוריים. כך, למשל, שכר התחלתי של מחנכת-מטפלת במעון לגיל הרך הוא מקסימום 6,000 שקלים לחודש ברוטו, בעוד סייעת מתחילה בגן עירוני (לבני 6-3) מרוויחה כ-2,000 שקלים יותר. פלא שכל מי שיכולה, הולכת לעבוד בגנים של "הגדולים"? פלא שהמעונות לגיל הרך מתריעים על מחסור אקוטי בכוח אדם?

ולא רק זאת: כ-80% מנשות המקצוע שעובדות במסגרות לפעוטות לא עברו יום הכשרה אחד לתפקידן. זה מצב אבסורדי: דווקא בגיל הרך, שבו ההשפעה על התפתחותם חשובה לאין ערוך, הפעוטות בישראל מקבלים חינוך וטיפול ממי שאין להן תעודת הסמכה לעסוק במקצוע.

הממשלה החדשה הציבה לעצמה כמטרה להעלות את רמת החינוך לגילי לידה עד 3, וכעת מתחיל מהלך היסטורי של העברת החינוך לגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. זו בשורה משמחת, אך היא תהיה משמעותית רק אם הממשלה תדאג גם למחנכות-מטפלות - לשכרן ולהתפתחותן המקצועית. שני הנושאים יכולים להיפתר במשותף: להעלות את שכר המחנכות, ובו בזמן לדאוג להכשירן למקצוע.

למעשה, מתווה נכון יכול להתנות עלייה בשכר בכך שהמחנכות-מטפלות יעברו קורסי הכשרה במימון המדינה - שכרן יעלה בהדרגה, בהתאם לרמת ההכשרה המקצועית. כך יושגו שתי מטרות: גם מתן מענה לצורך הבהול להגדיל את שכרן, וגם שיפור איכות החינוך לפעוטות. בצעד הזה יש להשקיע עוד לפני החלת תקנות הפיקוח על המסגרות. כי מה יועיל פיקוח, אם לנשות הצוות אין כלים מקצועיים לבצע את עבודתן?

המחנכות-מטפלות הוזנחו שנים רבות מדי, בכל היבט אפשרי, וזה הזמן לדאוג להן. ולא רק להכשרה חד-פעמית, אלא גם להדרכות שוטפות, כמו לצוותים בגני הילדים ובבתי הספר, ולהכשרות המשך שיקנו להן עוד כישורים. האם מאבק מעונות היום יגרום לממשלה להתעורר ולהרים את הכפפה, גם למען הפעוטות וגם למען העתיד של כולנו?

טלי ניר היא מנכ"לית עמותת 121, שייסדה את "בידיים טובות - המטה להשקעה בגיל הרך"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

טלי ניר

מנכ"לית עמותת 121

כדאילהכיר