חסידיו של בנימין נתניהו כבר מכונים "ביביסטים", כינוי גנאי, בפיות שונאיו, אחד מתוך כמה כינויים שנועדו לבזות וללגלג על כל מי שסבורים כי נתניהו הוא מנהיג ראוי למדינת ישראל, גם אם אינו ניצב ליד ההגה. הביטוי "יריבים" כבר נעלם זה מכבר, וכבר חלף מן השיח הפוליטי.
אמנם, נתניהו כשל בניסיונותיו להרכיב ממשלה, אבל דומה כי מעמדו הציבורי, לפי חוק, לא דחק אותו אל קרן זווית. נהפוך הוא: כמעט שלושה חודשים מכהן יורשו בראשות הממשלה, אבל לדעתם של פרשנים רבים, והם לא מאוהדי נתניהו, ניתן לזהות אצל נפתלי בנט לפחות רבב ציבורי, אישי, אחד: הוא כושל, עד כה, במאמצים להתחפש לדמות אחרת: נתניהו.
לא משנה איזה צעד ינקוט בנט, אם בתחום המאבק בקורונה או לרגל התייצבותו מול העצרת הכללית של האו"ם - ישלפו הפרשנים את ההשוואה שכבר הייתה לשגרת לשון: "אבל הוא, בנט, איננו נתניהו". ואם יימצא מי מבעלי הדעה שהיה קובע כי "בנט מזכיר את נתניהו", אין ספק כי אז היתה מושמעת אנחת רווחה חרישית בעיקר מצידו של בנט, דומה לרווחתו של מטפס הרים שהגיע אל הפסגה.
גם נתניהו נמצא בעבר כמי שדבק בו דמיון בינו לבין בן־גוריון, כאשר חלף על פני ראש הממשלה הראשון בוותק הכהונה. ובעבר כבר היה לנו גם מנהיג שממש התחנן בפומבי להשוואת מעמדו לזה של מי שקדם לו. ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול, זעק, התחנן לעבר בן־ גוריון, בשעת משבר במפלגתם: "תן לי אשראי!"
בנט אינו משמיע זעקה כזו, אבל דומה שבעלי דעה הם שמטרידים אותו כאשר הם מזהים את מאמציו להידמות לנתניהו, או לרחוק ממנו במשמעות ציבורית, אף מדינית. "הוא כמו נתניהו" או "ללא דמיון לנתניהו", הן מילים שצובעות את נייר הלקמוס הפוליטי־ציבורי, שעל פיו יוערכו כל הגה או מעשה של ראש הממשלה בנט.
לעת עתה, אין כל סימן שצילו של נתניהו עומד להיעלם מן ההיצמדות לבנט. המסקנה, לטעמנו, היא אחת: נפתלי בנט עדיין לא פוסע בדרך משלו. גלימת המנהיג עדיין לא הוטלה על שכמו. בנט פוסע, אבל הצל עדיין צמוד לו, כדרך הטבע. ובעלי הדעה ממש צודקים: בעודם טורחים להדגיש את השוני או הדמיון בין נתניהו לבנט, הם קולעים לרחשי הלב של הציבור. ייתכן שיש בכך משום סימן בדוק כי חלק ניכר מן הציבור היה מעדיף את נתניהו ליד ההגה. העדפה זו היא עתה בלתי אפשרית, ועל כן אולי ראוי שיימצא לציבור תחליף: אבל בתנאי שיהיה כמו נתניהו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו