"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

"תנו לי אשראי!" גרסת 2021

לא משנה איזה צעד ינקוט בנט, ישלפו הפרשנים את ההשוואה שכבר הייתה לשגרת לשון: "הוא איננו נתניהו" • גלימת המנהיג עדיין לא הוטלה על שכמו של רה"מ • הוא פוסע - אבל הצל עדיין צמוד לו

,עודכן
0השמעה
נתניהו ובנט. "לנתניהו היו ועדיין יש נכנסים שלבנט אין ולא יהיו" // צילום: אורן בן חקון

חסידיו של בנימין נתניהו כבר מכונים "ביביסטים", כינוי גנאי, בפיות שונאיו, אחד מתוך כמה כינויים שנועדו לבזות וללגלג על כל מי שסבורים כי נתניהו הוא מנהיג ראוי למדינת ישראל, גם אם אינו ניצב ליד ההגה. הביטוי "יריבים" כבר נעלם זה מכבר, וכבר חלף מן השיח הפוליטי.

אמנם, נתניהו כשל בניסיונותיו להרכיב ממשלה, אבל דומה כי מעמדו הציבורי, לפי חוק, לא דחק אותו אל קרן זווית. נהפוך הוא: כמעט שלושה חודשים מכהן יורשו בראשות הממשלה, אבל לדעתם של פרשנים רבים, והם לא מאוהדי נתניהו, ניתן לזהות אצל נפתלי בנט לפחות רבב ציבורי, אישי, אחד: הוא כושל, עד כה, במאמצים להתחפש לדמות אחרת: נתניהו.

לא משנה איזה צעד ינקוט בנט, אם בתחום המאבק בקורונה או לרגל התייצבותו מול העצרת הכללית של האו"ם - ישלפו הפרשנים את ההשוואה שכבר הייתה לשגרת לשון: "אבל הוא, בנט, איננו נתניהו". ואם יימצא מי מבעלי הדעה שהיה קובע כי "בנט מזכיר את נתניהו", אין ספק כי אז היתה מושמעת אנחת רווחה חרישית בעיקר מצידו של בנט, דומה לרווחתו של מטפס הרים שהגיע אל הפסגה.

גם נתניהו נמצא בעבר כמי שדבק בו דמיון בינו לבין בן־גוריון, כאשר חלף על פני ראש הממשלה הראשון בוותק הכהונה. ובעבר כבר היה לנו גם מנהיג שממש התחנן בפומבי להשוואת מעמדו לזה של מי שקדם לו. ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול, זעק, התחנן לעבר בן־ גוריון, בשעת משבר במפלגתם: "תן לי אשראי!"

בנט אינו משמיע זעקה כזו, אבל דומה שבעלי דעה הם שמטרידים אותו כאשר הם מזהים את מאמציו להידמות לנתניהו, או לרחוק ממנו במשמעות ציבורית, אף מדינית. "הוא כמו נתניהו" או "ללא דמיון לנתניהו", הן מילים שצובעות את נייר הלקמוס הפוליטי־ציבורי, שעל פיו יוערכו כל הגה או מעשה של ראש הממשלה בנט.

לעת עתה, אין כל סימן שצילו של נתניהו עומד להיעלם מן ההיצמדות לבנט. המסקנה, לטעמנו, היא אחת: נפתלי בנט עדיין לא פוסע בדרך משלו. גלימת המנהיג עדיין לא הוטלה על שכמו. בנט פוסע, אבל הצל עדיין צמוד לו, כדרך הטבע. ובעלי הדעה ממש צודקים: בעודם טורחים להדגיש את השוני או הדמיון בין נתניהו לבנט, הם קולעים לרחשי הלב של הציבור. ייתכן שיש בכך משום סימן בדוק כי חלק ניכר מן הציבור היה מעדיף את נתניהו ליד ההגה. העדפה זו היא עתה בלתי אפשרית, ועל כן אולי ראוי שיימצא לציבור תחליף: אבל בתנאי שיהיה כמו נתניהו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר