אנגלה מרקל הציגה מנהיגות מזן אחר

כשעתידה הפוליטי של גרמניה לוט בערפל, והבחירות מסתמנות כצמודות ביותר בשני העשורים האחרונים, אנו צריכים לקחת צעד אחורה ולהודות לקנצלרית היוצאת,אנגלה מרקל. למרות פערי השנים, ביחסה לישראל, מרקל היא היורשת הישירה של קונרד אדנאואר והלמוט קול, שהובילו לאורך השנים את מה שנודע כ"יחסים ייחודיים" בין המדינות. כמותם, מרקל יצקה תוכן אמיתי ועמוק למילים הללו, והכירה לא רק באחריות של גרמניה לזוועות השואה, אלא גם במחויבותה לקיומה של מדינת הלאום של העם היהודי בשלום ובביטחון.

יחסה לישראל לא היה מובן מאליו. כמי שהגיעה ממזרח גרמניה היא לא ידעה הרבה על ישראל, על היהודים ועל השואה, ולכן עלייתה לשלטון לוותה בחשש ובתהיות לגבי מדיניותה. חששות אלה התפוגגו עד מהרה, כשהיא הבהירה שהיא מחויבת לעם היהודי ולמדינתו, מתוך אמונה שגרמניהלא תהיה אותה גרמניה בלי היהודים. בנאומה הראשון בכנסת בשנת 2008, הרחיקה לכת מכל קודמיה בקביעתה כי ביטחונה של ישראל הוא חלק מהאינטרס הלאומי הגרמני. במהלך מבצע צוק איתן בשנת 2014, הצהירה מרקל כי גרמניה תחת הנהגתה לא יכולה להיות נייטרלית או אדישה, כשמדובר בביטחון של ישראל ואזרחיה.

תחת הנהגת מרקל, גרמניה התמודדה עם עברה באומץ ובכנות. היא נאבקה באנטישמיות בגרמניה בפרט ובאירופה בכלל, ואימצה את ההגדרה הבינלאומית של האנטישמיות. הפרלמנט הגרמני גם גינה את תנועת ה-BDS והגדיר אותה כאנטישמית. גרמניה אף הובילה את ההתנגדות לפתיחת חקירה נגד ישראל בביה"ד הבינלאומי בהאג. צעדים אלה עדיין נחשבים לא פופולריים באירופה. ואולם, מרקל לא התפשרה בכל הקשור למעמד היהודים וביטחונה של מדינתם. כך גם הורחבו שיתופי הפעולה המודיעיניים והביטחוניים בין המדינות, שהם ההדוקים ביותר שיש לישראל באיחוד האירופי. צעד משמעותי בתחום זה היה ההכרזה על חיזבאללה כולו כארגון טרור.

גישה מאכזבת

לצד המחמאות, חשוב להאיר אתהצדדים ביחסינוהזקוקים לשיפור. בכל הנוגע להסכם הגרעין האיראני, בעוד צרפת ובריטניה הובילו קו תקיף, גרמניה מובילה קו פשרני התומך בהסדרה. גישה זאת מסכנת באופן ישיר את ביטחון ישראל, ועומדת בניגוד לאינטרסים הלאומיים שלנו. גם בארגונים הבינלאומיים דפוס ההצבעה של גרמניה מאכזב, והיא נוטה להתיישר עם הקונצנזוס של האיחוד האירופי, שלרוב עומד בניגוד ליחסים הייחודיים בין המדינות. בין היתר, היא תמכה בגינוי ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות לשם.

בשורה התחתונה, הצדדים החיוביים גוברים על השליליים. מרקל מהמנהיגים הבודדים שפעלו למען ישראל מתוך מחויבות אמיתית, ולא רק מתוך אינטרסים. כל מי שלא תבוא או יבוא במקומה, יהיו כבר פוליטיקאים מדור ומזן אחר, כי מרקל הפגינה מנהיגות מסוג שהולך ונעלם. תודה, חברה. שלום, ומקווים להתראות שוב בעתיד.

הכותב הוא יו"ר מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית באוניברסיטת רייכמן, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל באו"ם ובבריטניה