בנט, מצרים מכינה לך מלכודת

הנשיא א-סיסי מעוניין בוועידת שלום אזורית • אם ישראל תסרב היא תוצג בעולם כסרבנית שלום, ואם תשלים עם ועידה כזו - היא צועדת על סף תהום בכל הקשור לעתידה

נשיא מצרים א-סיסי ורה"מ בנט, ספטמבר 2021, צילום: קובי גדעון, לע"מ

פגישת רה"מ נפתלי בנט עם נשיא מצרים בשבוע האחרון בשארם א-שייח' צוינה כהישג מדיני שראוי לברך עליו, אולם כדאי גם לסמן את הסיכון. מצרים, בהנהגת הנשיא א-סיסי, טרודה כעת בקשיים כלכליים ובאיומים קיומיים כמו הסכר האתיופי על הנילוס והקיצוץ בסיוע האמריקני. דאגות אלה יכולות להסביר את המוטיבציה לשינוי היחס הפומבי לישראל, אבל מצרים מעולם לא ויתרה על רצונה להוביל ועידת שלום אזורית, ולפי חלק מהדיווחים, הפגישה נועדה לייצר את התשתית.

כזכור, בדיוני השלום בין ישראל למצרים, בהובלת נשיא ארה"ב קרטר, הושגו למעשה שני הסכמים: הסכם השלום בין שתי המדינות, אשר הוגדר היטב בעקרונותיו ובפרטיו, והסכם האוטונומיה לפלשתינים, שבשל מחלוקות עקרוניות לא נסגר לפרטיו. לשלושת המנהיגים היה ברור כי ללא עמימות סביב תוכנית האוטונומיה, ההסכם הסופי בין ישראל למצרים לא ייחתם. כך מבחינתה של ישראל לא הוזכרה במפורש "מדינה פלשתינית", אבל מבחינת המצרים ומבחינת הנשיא קרטר - הודגשו הזכויות הלגיטימיות של ערביי ארץ ישראל שמחייבות חתירה לפתרון כולל.

מאז, למרות הנסיגה הישראלית המלאה וחילופי שגרירויות, מנעה ההנהגה המצרית בעקביות כל צעדי נורמליזציה בנימוק שישראל לא מילאה את התחייבותה לגבי האוטונומיה. בכנס שהתקיים במכון יפה במלאת עשור להסכם, העיד דן פתיר: "הנשיא קרטר ראה בהסכמי קמפ דיוויד בראש ובראשונה הסכם מקיף, ולפיכך ההסכם השני, הסכם האוטונומיה, נראה בעיניו החשוב יותר. על כך התנצח עם הצד הישראלי, ובמיוחד עם ראש הממשלה מנחם בגין". בגין ציפה כי עם מימוש כל הצעדים הכרוכים בהסכם הישיר עם מצרים, העניין המצרי בדרישה לקידום פתרון לזכויות הפלשתינים ידעך. אלא שהמצרים מעולם לא ויתרו על כך.

באותו כנס מתח עזר ויצמן ביקורת על השתהותה של ישראל סביב הסוגיה הפלשתינית, והציג אמירה חריפה ונועזת: "יש לי הערכה סובייקטיבית לחלוטין שמנחם בגין יושב בבית לא בעטיין של הסיבות שמשערים (אחריותו למלחמת לבנון), אלא משום שהגיע למסקנה כי עם חתימת הסכם קמפ דיוויד, הוא שם את עתיד ארץ ישראל השלמה, איני רוצה להגיד על קרן הצבי, אבל במצב עדין ואז הבין מה קרה".

מאז ועד היום מצרים לא נסוגה מדרישותיה להקמת מדינה פלשתינית שבירתה במזרח ירושלים. מבחינתה, קידום ועידת שלום אזורית הוא צעד במגמה עקבית לצמצם את מדינת ישראל ולהחזירה לקווי 67'. האיום הזה היה תלוי כחרב דמוקלס מעל ראשו של נפתלי בנט בשארם א-שייח'. במתווה הזה, ועידת שלום אזורית המובלת על ידי נשיא מצרים בתיאום עם מלך ירדן ויו"ר הרשות הפלשתינית, היא למדינת ישראל מלכודת ללא מפלט: אם תסרב לוועידה תוצג בעולם כסרבנית שלום, ואם תשלים עם ועידה כזו - היא צועדת על סף תהום בכל הקשור לעתידה.  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר