וכל הרִשעה כולה כעשן תכלה

לא בחגיגה, לא בנשיקת חצות ולא במתנות וממתקים. העם היהודי מציין את ראשית השנה שלו בעמידה לדין. במרכז תפילות היום ניצבת שאיפה יהודית עתיקת יומין ועיקשת, לעולם שמתקיים בצדק ובמשפט. ככה זה כבר 3,500 שנים. מאז ירד אלוהי אברהם, שופט כל הארץ, בסיפור המקראי המכונן על הפיכת סדום, וקבע שאנו שותפיו לתיקון עולם. עולם של חסד, שיכול להתממש רק על ידי מאבק ללא מורא בעוול וברשעה, וחתירה לצדק ומשפט.

בשבוע שעבר היה נדמה שיש לנו עוד דרך ארוכה לתיקון. "המעשים המיוחסים לתוקפים הם בעלי חומרה יתרה; ועם זאת, יש לזכור כי בשלב זה עומדת למשיבים חזקת החפות", כך כתבה שופטת העליון ברון, כשהחליטה לשחרר למעצר בית את מבצעי הלינץ' האכזרי בטמרה.

שני הפרוגרומצ'יקים שאותם שחררה, בהא אבו אל־היג'א ומוחמד אבו רומי, הפליאו ביהודי שנקלע לטמרה, שיר אלקלעי, את מכותיהם באכזריות רבה. בנס הוא עדיין איתנו, בין החיים. הם שיספו את גופו, שברו את שיניו, צלעותיו וגולגלתו באגרופיהם, בטוריות, במקלות ובכל הבא ליד. הם עשו זאת אחרי שווידאו שמדובר ביהודי. השופטת ברון לא התרגשה מכך. "מטרת המעצר היא אך להפיג את מסוכנותם - ולא להענישם", סיכמה ושחררה את חיות הטרף הללו מהמעצר.

הסכנה הגדולה להידרדרות מוסרית של חברה אינה כשיש עבריינות בשוליה. זו תופעה טבעית, שחברה מתוקנת חייבת ויודעת לטפל בה. חורבנה המוסרי של חברה מתרחש כשהעוול הופך לחוק והרשע הופך לנורמה משפטית, כשקריה נאמנה מלאה צדק הופכת, כפי שקונן ישעיהו הנביא, למקום שבו מצדיקים רוצחים.

השופטת ברון לא לבד. היא אישרה את החלטת ביהמ"ש המחוזי והחלטות רבות של מערכות אכיפת החוק, שמתעקשות לא להבחין בין אזרח לאויב, ובין אויב הנלחם על משאבים לבין זה החורט על דגלו את השמדתנו. תסקיר המבחן של הפורעים הללו, שהוגש לבית המשפט העליון, חשף את העמדות האידיאולוגיות כמניע לניסיון הרצח הזה, וחשוב מכך - הוא הדגיש את העובדה שעמדות אלו לא השתנו ואף "עלולות להתפרץ שוב" בנסיבות חיינו. אבל הוא לא שינה את האחיזה של בית המשפט העליון בהגדרות הפליליות הפורמליות, בעיוורון המלא לאויב הניצב מולו, שראוי להיות נידון על פי דיני מלחמה.

כמה לא מפליא שפרקליטות המדינה ננזפה השבוע על ידי שופט אמיץ ונדיר, בגין המוטיבציה הנמוכה שלה להעמיד לדין קריאות מפורשות לתמיכה בטרור במגזר הערבי, תוך שהיא מפליגה במאמצים לאתר ראיות מפלילות על קטינים יהודים במקרים קלים בהרבה. האלימות האכזרית והאנטישמית שמופעלת נגד יהודים בארצם, גם אם לא מוצדקת, נתפסת בקרב פרקליטינו כראויה להבנה ולהכלה. בכך אימצה המערכת את הנרטיב של הגרועים שבאויבי ישראל, והיא משחקת לידם.

מחר בערב נעמוד בבתי הכנסת בתפילה למלך המשפט, ש"עולתה תקפוץ פיה, וכל הרִשעה כולה כעשן תכלה".

תחל שנה וצדקותיה.

הכותב הוא ח"כ לשעבר מטעם הליכוד