"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זמן להכות בחיזבאללה

האם לא בשלה העת לנצל את התנאים הנוכחיים לתגובה משמעותית יותר, אם כי ממוקדת, כנגד נכס אסטרטגי לחיזבאללה, גם במחיר של הסלמה נוספת בגבול הצפון?

,עודכן
0השמעה
תומכי חיזבאללה בדרום לבנון, צילום: רויטרס

התקופה האחרונה עומדת בסימן הסלמה בין איראן למערב, שבאה לידי ביטוי במתיחות שיא בזירה הימית. לכך מצטרפות החלפת מהלומות במרחב הסייבר בין ישראל לאיראן ושורת תקריות בגבול ישראל־לבנון, שהגיעו לשיאן בירי של כ־20 רקטות לשטח ישראל בסוף השבוע האחרון, שחיזבאללה נטל עליו אחריות. בד בבד, ניכרת גם עלייה במתקפות של מיליציות איראניות על בסיסים אמריקניים בסוריה ובעיראק וניסיונותיהן לייצר מראית עין של "התנגדות עממית" כנגד הנוכחות האמריקנית באזור.

קשה לנתק בין האירועים האלה לבין בחירתו של הנשיא האיראני החדש, אברהים ראיסי, "התליין מטהרן", הידוע כבעל עמדות ניציות יותר מקודמיו ביחס למערב. הגברת התוקפנות האיראנית מאותתת על הקשחת עמדות וכללי משחק חדשים. כמו כן, לנוכח הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן בימים אלה, חותרת איראן להדיר סופית את ארה"ב גם מעיראק ומסוריה, ולתפוס את מקומה.

עם זאת, ניתן להניח כי אין לאיראן רצון בהסלמה כעת, לאור המצב הכלכלי החמור השורר במדינה והמחאות הנרחבות כתוצאה מכך. שחרור המכלית כמה שעות לאחר חטיפתה, שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים וטפטופי ירי לכיוון ישראל, מעידים על כך שרצונה של איראן הוא לא בשבירת הכלים מול המערב אלא בהמחשת כוחה, ובכך לשפר את עמדת המיקוח שלה במשא ומתן על הסכם הגרעין.

באופן דומה, גם ישראל אינה מעוניינת כעת בהסלמה, אולם עם זאת, בשלה ההבנה כי הצטברות תקריות הירי לשטחה מחייבת תגובה קשה יותר מבעבר. הפשרה שהושגה, לפי שעה, היא העצמת הירי הארטילרי לשטחים פתוחים בשילוב תקיפות אוויריות בדרום לבנון, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה, בשילוב חתירה להשגת תגובה בינלאומית משותפת להסלמה בזירה הימית.

אלא שלמרות הודעת הפנטגון כי "כל האופציות על השולחן", והצהרת מפקד צבא בריטניה כי "איראן ביצעה טעות חמורה כשתקפה את הספינה הישראלית", ניכר כי ישראל אינה יכולה לצפות לתגובה בין־מעצמתית מעשית, לאור האינטרס המערבי בשיבה להסכם הגרעין. עם זאת, יש באותן הצהרות, שנשאו צביון תקיף יותר מבעבר, כדי ללמד שאם ישראל תבחר להחריף את תגובתה - היא תזכה לגיבוי בינלאומי. ניכר כי ארה"ב ובריטניה מפנימות כי מדובר בעליית מדרגה, ובזו הפעם הן לא היססו להפנות אצבע מאשימה כלפי איראן, בניגוד להצהרות פושרות בעבר כי "על שני הצדדים לגלות איפוק".

על רקע זה עולה השאלה אם לא בשלה העת לנצל את התנאים הנוכחיים לתגובה משמעותית יותר, אם כי ממוקדת, כנגד נכס אסטרטגי לחיזבאללה, גם במחיר של הסלמה נוספת בגבול הצפון. אף שנסראללה הצהיר בנאומו האחרון כי יגיב לכל תקיפה אווירית של ישראל בלבנון, בין השורות ניתן להעריך כי בדומה למטח התגובה האחרון ששיגר הארגון, תגובה עתידית תהיה אף היא מוגבלת ומידתית. המחאות החברתיות הנרחבות כנגד איראן גם בלבנון, והתעצמות ההתנגדות לחיזבאללה, מאששות אף הן הערכה זו. נראה שמדובר בסיכון שישראל יכולה להרשות לעצמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר פנינה שוקר

ד"ר פנינה שוקר היא חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומרצה במרכז האקדמי "שלם"

כדאילהכיר