זמן להכות בחיזבאללה

התקופה האחרונה עומדת בסימן הסלמה בין איראן למערב, שבאה לידי ביטוי במתיחות שיא בזירה הימית. לכך מצטרפות החלפת מהלומות במרחב הסייבר בין ישראל לאיראן ושורת תקריות בגבול ישראל־לבנון, שהגיעו לשיאן בירי של כ־20 רקטות לשטח ישראל בסוף השבוע האחרון, שחיזבאללה נטל עליו אחריות. בד בבד, ניכרת גם עלייה במתקפות של מיליציות איראניות על בסיסים אמריקניים בסוריה ובעיראק וניסיונותיהן לייצר מראית עין של "התנגדות עממית" כנגד הנוכחות האמריקנית באזור.

קשה לנתק בין האירועים האלה לבין בחירתו של הנשיא האיראני החדש, אברהים ראיסי, "התליין מטהרן", הידוע כבעל עמדות ניציות יותר מקודמיו ביחס למערב. הגברת התוקפנות האיראנית מאותתת על הקשחת עמדות וכללי משחק חדשים. כמו כן, לנוכח הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן בימים אלה, חותרת איראן להדיר סופית את ארה"ב גם מעיראק ומסוריה, ולתפוס את מקומה.

עם זאת, ניתן להניח כי אין לאיראן רצון בהסלמה כעת, לאור המצב הכלכלי החמור השורר במדינה והמחאות הנרחבות כתוצאה מכך. שחרור המכלית כמה שעות לאחר חטיפתה, שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים וטפטופי ירי לכיוון ישראל, מעידים על כך שרצונה של איראן הוא לא בשבירת הכלים מול המערב אלא בהמחשת כוחה, ובכך לשפר את עמדת המיקוח שלה במשא ומתן על הסכם הגרעין.

באופן דומה, גם ישראל אינה מעוניינת כעת בהסלמה, אולם עם זאת, בשלה ההבנה כי הצטברות תקריות הירי לשטחה מחייבת תגובה קשה יותר מבעבר. הפשרה שהושגה, לפי שעה, היא העצמת הירי הארטילרי לשטחים פתוחים בשילוב תקיפות אוויריות בדרום לבנון, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה, בשילוב חתירה להשגת תגובה בינלאומית משותפת להסלמה בזירה הימית.

אלא שלמרות הודעת הפנטגון כי "כל האופציות על השולחן", והצהרת מפקד צבא בריטניה כי "איראן ביצעה טעות חמורה כשתקפה את הספינה הישראלית", ניכר כי ישראל אינה יכולה לצפות לתגובה בין־מעצמתית מעשית, לאור האינטרס המערבי בשיבה להסכם הגרעין. עם זאת, יש באותן הצהרות, שנשאו צביון תקיף יותר מבעבר, כדי ללמד שאם ישראל תבחר להחריף את תגובתה - היא תזכה לגיבוי בינלאומי. ניכר כי ארה"ב ובריטניה מפנימות כי מדובר בעליית מדרגה, ובזו הפעם הן לא היססו להפנות אצבע מאשימה כלפי איראן, בניגוד להצהרות פושרות בעבר כי "על שני הצדדים לגלות איפוק".

על רקע זה עולה השאלה אם לא בשלה העת לנצל את התנאים הנוכחיים לתגובה משמעותית יותר, אם כי ממוקדת, כנגד נכס אסטרטגי לחיזבאללה, גם במחיר של הסלמה נוספת בגבול הצפון. אף שנסראללה הצהיר בנאומו האחרון כי יגיב לכל תקיפה אווירית של ישראל בלבנון, בין השורות ניתן להעריך כי בדומה למטח התגובה האחרון ששיגר הארגון, תגובה עתידית תהיה אף היא מוגבלת ומידתית. המחאות החברתיות הנרחבות כנגד איראן גם בלבנון, והתעצמות ההתנגדות לחיזבאללה, מאששות אף הן הערכה זו. נראה שמדובר בסיכון שישראל יכולה להרשות לעצמה.