"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כן, יש לנו אינטרס בחקלאות

הרפורמה של ליברמן ופורר היא בבחינת מהר מדי ורחוק מדי, עם מעט מדי מחשבה ושיתוף. אין קיצורי דרך, וממשלת השינוי חייבת לעבור לפסים רציניים ואחראיים, לטובת כולנו

,עודכן
0השמעה
שדה חיטה בקיבוץ חולטה, צילום: אייל מרגולין, ג'יני

תמיד היה חשוב לי שהבנים שלי יידעו שהעגבנייה והמלפפון, שהם אוהבים בסלט, לא גדלים בסופר. זה לא היה (רק) בגלל רומנטיקה. כדי להבין את החיים האנושיים שלנו, חשוב להבין את הקשר שלנו לאדמה. נדמה לי ששרי האוצר והחקלאות, ליברמן ופורר, המקדמים את הרפורמה בחקלאות, קצת שכחו מהיכן מגיעים העגבניות והמלפפונים לסופר. הם גם שכחו את החשיבות של החקלאות בישראל 2021. לא מדובר ב"אנו באנו ארצה", אלא בחשיבות בריאותית, סביבתית ואפילו ביטחונית.

ישראל 2021 זקוקה לחקלאות כדי לשמור על שטחים פתוחים במדינה שתכפיל את מספר תושביה ב־2050 (היכונו לחיות במדינה הצפופה במערב, עם 18 מיליון ישראלים!). ישראל 2021 זקוקה לחקלאות על מנת לשמור על מגוון של אוכל טרי, בריא ולא מעובד, שמתחרה באוכל מזיק ולא איכותי. ישראל 2021 זקוקה לחקלאות כדי לאפשר אספקת מזון יציבה גם בזמני קטסטרופה: מגיפות, מלחמות ומשברים אקלימיים, שמצמצמים ומפסיקים יבוא מזון מבחוץ. ישראל 2021 זקוקה לחקלאות בפריפריה כדי לאפשר פרנסה בכבוד לאלפי מגדלים ועובדי חקלאות בנגב ובגליל.

ההתייחסות למחירי הפירות, שהאמירו ב־2021, לא מביאה בחשבון את הרווח העצום של רשתות השיווק, שהכניסו יותר מ־30 מיליארד שקל לכיסיהן במהלך 2020. הקורונה, שפגעה ברבים מאיתנו, הוסיפה הרבה צבע ומזומנים לשופרסל, לרמי לוי ולאחרים. ההצלחה הזו לא תורגמה למחירי תיווך שפויים לתוצרת חקלאית. אנחנו שילמנו את המחיר. ועכשיו החקלאים נדרשים לשלם את החשבון.

הקיץ הביא לשיא את פערי התיווך בין החקלאים לרשתות השיווק, כמו גם את הפער בין אהבת פירות הקיץ שלנו למחירים הגבוהים שהופכים את הפירות קשים להשגה. באקלים כזה, קל לדחוף רפורמה מרחיקת לכת לפגיעה בחקלאי ישראל. זה לא הופך את הבחירה ברפורמה כזו לנכונה יותר.

עם פערי תיווך כאלה, לא בטוח בכלל שעידוד היבוא יביא להפחתת מחירים לצרכנים. ב־2018 צרכני הטונה בישראל זעקו עד לב שמיים על המחיר המופקע. הורדת מכסים ועידוד יבוא הביאו שתי תוצאות: מפעל סטארקיסט נסגר, עם 80 מפוטרים, ו... מחירי הטונה המשיכו לעלות.

אז נכון, המודל של תמיכה ישירה בחקלאים, שמסמנים ליברמן ופורר, בגלל היתרונות הסביבתיים והביטחון התזונתי, הוא המודל המקובל באירופה המערבית ובארה"ב. אבל המודל הזה לא יכול להיבנות במסגרת חוק ההסדרים, אלא בחקיקה רצינית ובשיתוף החקלאים, ארגוני סביבה ומומחי מזון. הרפורמה של ליברמן ופורר היא בבחינת מהר מדי ורחוק מדי, עם מעט מדי מחשבה ושיתוף. אין קיצורי דרך, וממשלת השינוי חייבת לעבור לפסים רציניים ואחראיים, לטובת כולנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבי דבוש

מנכ"ל "רבנים למען זכויות האדם".

כדאילהכיר