די להפקרת החינוך לידי השמאל הקיצוני

ב־4 ביולי, יום העצמאות האמריקני שחל בתחילת השבוע, פרסם אתר החדשות והפרשנות Issues & Insights סקר החושף כי רק 36% מבני 24-18 "גאים להיות אמריקנים", לעומת 86% מבני 65 ומעלה. זהו נתון שלא אמור להפתיע. הילדים באמריקה גדלים ומתחנכים במערכת המוקדשת לרעיון שאמריקה היא סמל הרוע, מחסנית של אפליה וקנאות, מדינה שנולדה בחטא ושטופה באכזריות.

לדוגמה, האגודה הלאומית לחינוך - איגוד המורים הגדול בארה"ב - קיבלה החלטה המתחייבת "לשתף ולפרסם מידע שכבר קיים על תיאוריית הגזע הביקורתית; לספק מחקר מעמיק שכבר נוצר, הבוחן באופן ביקורתי סוגים שונים של כוח ודיכוי בצמתים החברתיים שלנו, ובכללם עליונות לבנה, קולוניאליזם, ההתנגדות לכל דבר שחור ו/או ילידי, גזענות, פטריארכיה, סִיס־הֵטֵרוֹ-פַּטְרִיאַרְכְיָה, קפיטליזם, דעות קדומות ואפליה נגד אנשים עם מוגבלויות, ראיית האדם כמרכז העולם".
במקביל, ארגון אחר - פדרציית המורים האמריקנית - כבר מארח הרצאה של הארכי־חתרן הקיצוני איבְּרָם קֶנְדִי, המטיף לאפליה גזעית גלויה.

אזרחים אמריקנים מתחילים להתאגד כדי להילחם בשטיפת המוח הזוחלת של ילדיהם. מדינות החלו לאסור אינדוקטרינציה של "תיאוריית הגזע הביקורתית" בבתי הספר הממלכתיים. אך יש הוגי דעות המתייצבים נגדן בטענה שהתערבות בתוכני הלימוד מקעקעת מן היסוד את הרעיון של חינוך ליברלי. לדוגמה, קבוצת אנשי רוח משני צידי המתרס הפוליטי פרסמה ב"ניו יורק טיימס" מודעה נגד חקיקה כזאת, בטענה שהיא מנוגדת לערכים האמריקניים. הם טוענים למעשה שהגבלות אלה של מדינות, על התכנים הנלמדים בבתי הספר הציבוריים שלהן, מערערות את האידיאל החינוכי שתכליתו לסייע לתלמידים להפוך ל"אזרחים תבוניים, ביקורתיים ובעלי כושר הבחנה עצמאי".

אלא שקביעה זו מפספסת פעמיים. היא מפרשת שלא כהלכה את מטרת החינוך בארה"ב, ושוגה בהערכת מצבו. ראשית, מטרת החינוך הציבורי היא אכן ליצור "אזרחים תבוניים ובעלי כושר הבחנה", אך "אזרחים" היא מילה ספציפית שיש לה הגדרה ספציפית. לפי אריסטו, "אזרח טוב" הוא אדם המקיים את החוקה הנהוגה בעירו (ה־Polis שלו). אם נלמד את תלמידינו להיות אזרחים גרועים במובן האריסטוטלי של המילה - אזרחים המכבירים שקרים ומדברים סרה ב"פוליס" שלהם, עוסקים בפוליטיקה שבטית במקום בטיפוחה של ידידות אזרחית, משעבדים את האמת לטובת רגישויות בין־מגזריות - כי אז נהפוך למדינה שאין לה עתיד.

שנית, החינוך הציבורי בארה"ב הופך יותר מדי פעמים לכלי שרת בידי מי ששואפים לייצר אנטי־אזרחים: אלה המבקשים לקרוע לגזרים את המערכות כולן בשם מטרה כלשהי, נעלית יותר או פחות. שום חברה לא תוכל לשרוד זאת בטווח הארוך. החינוך הציבורי באמריקה עד כיתה י"ב לא נועד להיות פרוץ וחופשי לכל; יש לקבוע סטנדרטים ונהלים. השאלה היחידה היא: סטנדרטים ונהלים של מי? בעשורים האחרונים נראה שהתשובה היא: של השמאל הקיצוני. סטנדרטים כאלה מקעקעים ערכים אמריקניים מרכזיים, כגון זכויות הפרט ושוויון בפני החוק, לטובת האוטופיה של חלוקה מחדש לפי מפתח קבוצתי, בהתאם לפוליטיקת הזהויות. לדון בסטייה האידיאולוגית של תיאוריית הגזע הביקורתית כדי להילחם בה - זה דבר אחד; אבל לעשות אינדוקטרינציה של עקרונותיה המרכזיים, זה כבר דבר אחר לגמרי.

וזה צריך להיפסק. אזרחים טובים חייבים לעצור זאת. מוכרחים להציב תמרור "אין כניסה" לאינדוקטרינציה הקיצונית של ילדינו, ולעשות זאת בכל האמצעים העומדים לרשותנו, בהגשת תביעות, בחקיקה ובבחירת נציגים תקיפים יותר לוועדי ההורים. להשתמש בכל הכלים המתאימים כדי לקבוע איך יתחנכו ילדינו על חשבון הציבור.

שמים סוף לאינדוקטרינציה הקיצונית של הילדים. כל דבר פחות מזה - ובכן, יהיה מנוגד לערכים האמריקניים.

מאנגלית: שאול לילוב