"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בלוף הווטו של ימינה

גם אחרי הפעלת ה"וטו" בנט ימצא את עצמו באותו דד-לוק פוליטי שמשקפים ששת המנדטים שלו, וממילא זכות הוטו הזו אינה אלא פיקציה

,עודכן
0השמעה
חברי ימינה, צילום: יוסי זליגר

בלוף הוטו של ימינה

עומר רחמים - יועצו של ח״כ בצלאל סמוטריץ׳

בימים האחרונים רבים טוענים שההסכמים של יש עתיד מרצ ליברמן והעבודה בנושאי דת ומדינה אינם רלוונטיים מכיוון שלימינה יש זכות וטו בתחומים אלו. כמי שעבד בתוך משרד ממשלתי כיועץ לשר התחבורה לשעבר סמוטריץ, אני מזמין אתכם למסע קצרצר בנבכי הפוליטיקה כדי להבין מדוע טענה זו אינה נכונה.
הנקודה המרכזית שרבים מפספסים היא העובדה שחלקים גדולים מהמדיניות נקבעים על ידי השר בתוככי המשרד, על פי סמכותו ובאופן בלעדי.
קחו למשל את התחבורה הציבורית, כשאנחנו היינו במשרד התחבורה ביטלנו עשרות רבות של קווי תחב״צ שנסעו בשבת. לא עשינו את זה בחוקים או בתקנות (שדורשים את הסכמת הממשלה או אישור הכנסת) אלא בהגדרת מדיניות לפקידי המשרד. אין שום דבר שמונע ממירב מיכאלי לעשות את ההפך הגמור.
וזה ממש לא רק בתחבורה. קחו את נושא הלהט״ב. ניצן הורביץ כשר בריאות ממש לא זקוק לחקיקה בשביל לקדם את ״חוק הפסיכולוגים״ שקידם בחקיקה בכנסת הקודמת בלי צורך בחוק. הוא עושה את זה בהנחיה פשוטה עם כוס קפה ביד, גם אין מי שיכול למנוע ממנו סיוע ממשלתי בטיפולים לשינוי מין או במתן תקציב ל״בתים פתוחים״.
בקיצור, לא יכולה להיות לימינה זכות וטו על החלטה של שר במשרדו (וגם אין בזה גם הגיון דמוקרטי).
גם ב״קשר עם התפוצות״ שזו למעשה הכרה ברפורמים ובקונסרבטיביים אף אחד לא ישאל את ראש הממשלה אילו קריטריונים לקבוע בתקנות התמיכה שיתקצבו את פעילותם בארץ.
אז מה אומרת זכות הוטו?
זה אומר שימינה יכולים למנוע מחוקים בעייתיים ומהחלטות ממשלה בעייתיות לעלות לסדר יום הכנסת או הממשלה, אלא שגם כאן בימינה חושבים שכולנו טיפשים.

מערכת פוליטית מבוססת על מנופים. אם ימינה תפעיל את זכות הוטו שלה, לפיד וחבריו יפעילו גם הם את הוטו שלהם מה שיגרום להם להגיע לשולחן המו״מ. בשולחן המו״מ ימינה יגלו שאין להם שום דרך לקדם את מה שחשוב להם אם הם לא ישחררו את מה שחשוב לאיווט מרצ העבודה ולפיד. מכיוון שההסכם סוגר כל אפשרות של איום מצד בנט כי הוא לא יכול להקים ממשלה חלופית בלי לאבד את כל כוחו, לבנט אין למעשה מנופים פוליטיים. גם אחרי הפעלת ה"וטו" בנט ימצא את עצמו באותו דד-לוק פוליטי שמשקפים ששת המנדטים שלו, וממילא זכות הוטו הזו אינה אלא פיקציה.

אגב, אם כבר יש שחקן פוליטי אחד שיש לו הלכה למעשה וטו בעיצוב המדיניות זהו שר האוצר שצריך לתקצב את החלטות המדיניות של השרים. מי שבונה על ליברמן שיציל אותו משינוי הסטטוס קוו, שיהיה לו בהצלחה.

מכיוון שאני מניח שבימינה מבינים את העובדות הללו הרבה יותר טוב ממני נותרה לי רק שאלה אחת פתוחה: האם הם שוב עובדים על כולנו, כפי שהם עשו בחודשים האחרונים; או שמא גם בנושאי דת ומדינה הם עברו למחנה לפיד-ליברמן והם כבר לא רואים בעיה בפגיעה בזהות היהודית של המדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עומר רחמים

מנכ״ל מועצת יש״ע

כדאילהכיר