"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
זו בעצם הפיכה דתית
רוב הצעות החוק הפרטיות לא עברו את שלב הקריאה הראשונה, אך הכיוון ברור: הסטטוס־קוו הישן מת • המציעים מבקשים לקבור את הישן ולקבוע סדר חדש
חברי הכנסת החרדים| צילום: אורן בן חקון

זו בעצם הפיכה דתית

רוב הצעות החוק הפרטיות לא עברו את שלב הקריאה הראשונה, אך הכיוון ברור: הסטטוס־קוו הישן מת • המציעים מבקשים לקבור את הישן ולקבוע סדר חדש

,עודכן
0השמעה

בחסות הכותרת"הפיכה משטרית"מתחוללת מאז ינואר 2023 הפיכה דתית העלולה, בתוך זמן קצר, לשנות לחלוטין את אופייה של מדינת ישראל. אף אם לא כל צעדיה מתואמים בין מרכיבי הקואליציה השלטת, מכוונים כולם למטרה ברורה - הפיכת ישראל למדינה שבה הציבור הדתי נהנה מאוטונומיה מוחלטת ומתווה את דמות המרחב הציבורי.

למרבה התדהמה, זוכים צעדי ההפיכה הדתית לתמיכת רבים מחברי הכנסת של הליכוד, הידועים בציבור כמקיימי אורח חיים חילוני.

הפיקוח החברתי אינו מוגבל רק לרכישת דירה, אלא נמשך באמצעים שונים דוגמת סגירת רחובות ושכונות לתנועת רכב בשבת, פיקוח על רישום ילדים לבתי ספר, ולאחרונה באמצעות חוק המאפשר יצירת "קומה כשרה" ברשתות הסלולר

ביטוייה של ההפיכה הדתית מצויים בכמה תחומים. ביניהם, חקיקה שכבר עברה בכנסת הנוכחית והצעות חקיקה דתית המונחות חדשות לבקרים על שולחן בית המחוקקים, כגון: חיזוק מוסדות הדת; הפניית תקציבים עצומים לחינוך הדתי ובפרט לחינוך החרדי, ללא פיקוח ובקרה; בידוד ומשטור הדוק של הקהילה החרדית באמצעות חקיקה ותקציבים ייעודיים, זכאות להנחות והטבות למשפחות מרובות ילדים של תלמידי ישיבה שאינם עובדים ואינם משרתים בצה"ל; מימון משרות לקהילה הדתית באמצעות תקציבים ממלכתיים; מתן אפשרות לבוגרי ישיבות חרדיות לגשת ולזכות במכרזים הדורשים הכשרה מקצועית ספציפית שאינה נלמדת בישיבות; שליחת סוכני שינוי ליישובים חילוניים במטרה לעצב את המרחב הציבורי ולהופכו למרחב בעל אופי דתי יהודי.

זכור בהקשר זה הניסיון לקיים ערב יום הכיפורים ב־2023תפילה ציבורית בהפרדה בכיכר דיזנגוף, תוך התעלמות מפסק דין מפורש שאסר תפילה בהפרדה במקום.מרביתן של הצעות החוק שהוגשו המצויות על שולחן הכנסת הן הצעות חוק פרטיות, שאינן זוכות לכותרת "הצעת חוק ממשלתית". בהיותן הצעות חוק שהוגשו בידי חברי כנסת חרדים (בעיקר), יכולה הקואליציה להתנער מאחריות לתוכנן, ולהמשיך לקדמן באמצעות הרוב הקואליציוני.

רוב הצעות החוק הפרטיות לא עברו את שלב הקריאה הראשונה, אך הכיוון הוא ברור: הסטטוס־קוו הישן מת. הגיעה העת, מבחינת המציעים, לקביעת סדר חדש שבו נקבר גם עיקרון השוויון בפני החוק. ערים ושכונות חרדיות הפכו בשנים האחרונות למתחמים שבהם אין אדם יכול להתגורר אם אינו שומר מצוות מוצהר. רכישת דיור באותם מתחמי דיור נעשית באמצעות עמותות חרדיות הבודקות היטב את זהות הרוכשים.

אף שלא קיימת מגבלה חוקית - מעשית, אדם שאינו שומר מצוות לא יוכל לרכוש דירה באלעד, במודיעין עילית או בשכונת רמת שלמה בירושלים. הפיקוח החברתי אינו מוגבל רק לרכישת דירה, אלא נמשך באמצעים שונים דוגמת סגירת רחובות ושכונות לתנועת רכב בשבת, פיקוח על רישום ילדים לבתי ספר, ולאחרונה באמצעות חוק המאפשר יצירת "קומה כשרה" ברשתות הסלולר. תכלית הקומה הכשרה היא פיקוח על תכנים באמצעות מספרי סלולר המצויים בשליטת "ועדת הרבנים".

נוסף על כך, גוברת מגמת ההפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי, הן באופן של הפרדה כפויה באירועים ציבוריים והן באמצעות קווי תחבורה ציבורית המיועדים לחברה החרדית.

התקפות מפלגות הקואליציה על מערכת המשפט הכללית פסחו לחלוטין על ערכאה משפטית אחת, מערכת בתי הדין הרבניים. לא רק שמדובר במערכת שהיא נושא לתלונות חוזרות ונשנות של מי שנדרשים להתדיין במסגרתה, אלא שבחקיקה המצויה כעת על שולחן הכנסת נעשה ניסיון אף להרחיב את סמכותה לתחומים חדשים.

התמונה שנפרשה כאן היא ברורה.

אם תמשיך ישראל בדרך זו, היא עלולה למצוא עצמה כמשויכת לקבוצה של מדינות שבהן התרחש מעבר משלטון אזרחי לשלטון דתי, מדינות כדוגמת איראן, אפגניסטן ותימן. המשותף לכל אותן מדינות הוא עזיבה מאסיבית של אוכלוסייה משכילה ויצרנית, וחיים בתנאי עוני ודיכוי לנותרים מאחור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מנחם הופנונג

פרופ' הופנונג מלמד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית