"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פרשת נוה - הזדמנות לתיקון

פרשת נוה - הזדמנות לתיקון

,עודכן

לפני כשנה הוגשה לבג"ץ עתירה שביקשה משופטי העליון לקבוע כי עורכי דין ממשרדו של יו"ר לשכת עורכי הדין, החבר בוועדה לבחירת שופטים, לא יוכלו להמשיך להופיע בבתי המשפט, שכן מכוח חברותו בוועדה הוא אמון על קידומם של אותם שופטים (בג"ץ 10145/17). לא נחוצה השכלה משפטית נרחבת כדי להבחין בפוטנציאל לניגוד העניינים, אולם בג"ץ סבר אחרת. בנימוקים להחלטתם הסבירו השופטים שהעותר אינו מכיר בסגולותיהם המיוחדות של היושבים בדין. "העותר חוטא באי הכרה של הדנ"א השיפוטי", קבעו, "וחוטא אף ליושרתם של עורכי הדין".

בדברים אלה זה חשף בית המשפט העליון את צפונת ליבו הכמוסה, שבדרך כלל אינה נחשפת ברבים: תפיסת־עצמי המאמינה ב"קוד גנטי" שיפוטי, המחוסנת מראש מכל חשש לניגוד עניינים. אם השופטים מאמינים ב"מותר השופט מן האדם", אפשר להבין תופעות כגון נפוטיזם במינוי שופטים. זה אולי גם ההסבר ל"ועדת שתיים" - מאגר פנימי ולא רשום של שתיים משופטות העליון שנועד לסנן מועמדים לשפיטה, אף שמאגר כזה מחייב רישום. אותו הדין גם ביחס למאגר שנחשף לאחרונה, הכולל את שמותיהם של אזרחים שמתחו ביקורת על שופטים, והקצאת משאבי ציבור לצורך איתור פרסומים "עוינים" ברשתות החברתיות.

אפי נוה // צילום: דודי ועקנין

יש מי שניסו לשנות זאת. שרת המשפטים הנוכחית, איילת שקד, ניסתה - ואף הצליחה במידה רבה - להפסיק את ההומוגניות המאפיינת את המינויים של שופטים בישראל, בפרט בבית המשפט העליון.

אולם מאחר שהשיטה למינוי שופטים בישראל מבוססת על ועדה המורכבת משרים, מחברי כנסת, משופטי העליון ומנציגים של לשכת עורכי הדין, בחרה השרה שקד להשפיע באמצעות ברית עם יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה. מצד אחד, הצליחה השרה במשימה זו יותר מכל שר משפטים קודם - אם כי הדרך עודנה ארוכה. מצד שני, המחיר היה "דיל" עם נוה, שצבר, בין השאר בזכות הברית הפוליטית עם השרה, עוד ועוד כוח. כשמוסיפים לכך את העובדה שעורכי הדין מחויבים לשלם על חברותם בלשכת עורכי הדין, דבר המבטיח הזרמת תקציב שנתי בן עשרות מיליוני שקלים, מתקבלת התוצאה הבאה: מימון בלתי מוגבל בשילוב כוח בלתי מוגבל.

התמקדות בפרטים העסיסיים והצהובים של הפרשה האחרונה תמנע מאיתנו להתמקד בסוגיה העיקרית ולהחמיץ הזדמנות לשינוי הכרחי. הצורך הדחוף אינו מסתכם בבלימתו של נוה. רק הפיכתה של לשכת עורכי הדין לגוף וולונטרי תפחית באופן משמעותי את העודף התקציבי האדיר של הלשכה, אשר מייצרת לעסקניה הזדמנויות למכביר. מערכת המשפט הישראלית זקוקים לשופטים בעלי דנ"א אנושי רגיל, המכירים גם בחולשותיהם ובמגבלותיהם של העוסקים במשפט.

עו"ד נועם לאור הוא ממייסדי רשימת "לשכה וולנטרית", המתמודדת בבחירות ללשכת עורכי הדין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו