ההתנהגות של אדם שרצח ארבעה בבאר שבע ושם קץ לחייו מגיעה, לדעתי, ממצב של לחץ, דיכאון, מצב כלכלי קשה והיסטוריה של כישלונות קודמים. במצבים כאלה אנשים במצב של כעס ואלימות נוטים לפרוק את רגשות הכעס והתסכול באלימות, בייחוד כשיש ברשותם נשק.
מדובר באיש שרפרטואר ההתנהגות שלו מאופיין מתוקף פעילותו באלימות ובעברו פעילות במג"ב, שכללה ירי ואלימות. אנשים כאלה נוטים במצבי כעס לפרוק את רגשותיהם באלימות.
זה ודאי לא מאפיין את כל האנשים, ומובן שלא כל מי שנמצא בדיכאון פועל בצורה כזו. לרוב האנשים יש יכולת הבלגה, אבל יש כאלה שלא חושבים לטווח רחוק ורוצים פורקן מיידי לכעס שלהם. אלו אנשים מאוד מסוכנים - לעצמם ולאחרים.
המקרה הראשון בהיסטוריה מסוג זה הוא המקרה של קין, שמתוך עלבון ומתוך הרגשת מועקה וכישלון רצח את אחיו. גם במקרים שבהם גבר רוצח את אשתו משום שלא רצתה לחיות איתו, מדובר באנשים שמחפשים נקמה ופורקן לרגשות הזעם והתסכול שלהם. לאנשים אלה מערכת ערכים פגומה וסף תסכול ויכולת הבלגה נמוכים ביותר. בהקשר לזה אפשר להזכיר את משה סילמן, ששרף עצמו בהפגנה לנוכח מצב של דיכאון וכעס.
במקרה הנדון האדם היה מודע למעשיו ועשה זאת מתוך כוונה תחילה ורצון לנקום. המעשים שירתו את האינטרס שלו לנקמה. כל מה שעשה הוא מבחירה, ולו נתפס חי, היה ראוי לכל עונש.
הכותב הוא פסיכולוג, מומחה להפרעות נפשיות, לשעבר ראש החוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר אילןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו