"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשם האבות, בזכות הבנים

תפקודו המוצלח של הרצוג כשר רווחה ראוי להערכה, אך ספק אם היה נתפס כמועמד "טבעי" לנשיאות, אלמלא היה דור שני לנשיאות ודור שלישי לרבנות

,עודכן
0השמעה
מרים פרץ בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל, צילום: אורן בן חקון

שמש עולה על נוף מדברי. מאופק עד אופק חושפות קרניה מצעד לא שגרתי. על ארבע ועל שתיים, באוויר וביבשה, נעים הגמל והשיבוטה וגם ההיפופוטם לקבל עליהם עול מלכותו של מנהיג חדש. סגולותיו של המנהיג אינן מוטלות בספק: הוא יורש העצר, חוליה נוספת בשרשרת מנהיגים רבת־דורות. הדם הזורם בעורקי הלביא שלו כחול. מקומו בראש הפירמידה - מובטח. ברוכים הבאים לסצנת הפתיחה של "מלך האריות". ברוכים הבאים לתמונת העולם של ימי הביניים.

אין בפופולריות העצומה של סרט האנימציה הידוע כדי לגרוע מן הבעייתיות שמעוררים ערכיו. הענקת בכורה, ואפילו עדיפות, לשליט הנהנה מרוח גבית של הדורות שקדמו לו, אמורה לעורר אי נוחות בכל מי שרואה בשושלות מלוכה מוסד שאבד עליו הכלח. בחברה דמוקרטית נבחן אדם בזכות מעשיו והאידיאולוגיה העומדת מאחוריהם. מנהיג עולה לגדולה על בסיס כישרונו האישי. גנטיקה מלכותית אינה מעלה ואינה מורידה, הארי ומייגן יוכיחו. בעולמו של דיסני בשנות ה־90 ניתן היה להציג את הטוען הדמוקרטי לכס המנהיגות כנבל, ואת הינוקא המלכותי כאוחז הראוי בשרביט, עוד בטרם עשה פעולה ממשית אחת. נראה שחלק ניכר מחברי הכנסת הנוכחיים הפנימו עד כלות את המסגרת החשיבתית הארכאית. בלעדיה קשה להסביר את העמדה המבכרת את יצחק הרצוג על פני מרים פרץ לנשיאות המדינה.

קשה להתעלם מן המשמעות הייצוגית הטמונה בצירוף הדייר הבא של המעון הנשיאותי למעגל ההולך ומתרחב של נבחרים שהגיעו אל תפקידם בעזרת השם, שם משפחתם. אל הרבנים הראשיים הנוכחיים, דור שני לכהונה (כשעל הקווים מתחממים כמה וכמה קרובי משפחה של רבנים ראשיים קודמים) עומד להצטרף גם הדייר הבא במעון הנשיאותי. תפקודו המוצלח של הרצוג כשר רווחה ראוי להערכה, אך ספק אם היה נתפס כמועמד "טבעי" לנשיאות, אלמלא היה דור שני לנשיאות ודור שלישי לרבנות. הקריאה העתיקה "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" אינה רלוונטית בחלקים נרחבים של עולם התורה, והיא מאיימת לצבוע גם את תהליך הבחירה של האזרח מספר אחת בגוונים של משטר אריסטוקרטי.

מול עינינו הולך ונוצר מצב מוזר: במסגרות שבהן משמש העם כולו גוף בוחר, קשה להצביע על עדיפות מובהקת המוענקת לצאצאי "אצולה" מקומית (ע"ע עלייתם ונפילתם של נסיכי ונסיכות הליכוד). מנגד, גופים בוחרים המורכבים מקבוצה מצומצמת של פוליטיקאים נוטים להעדיף את מי שהכהונה הוגשה לו על מגש של כסף. שוב הופך התפקיד הייצוגי לפרס ניחומים למי שלא זכה בבחירת הציבור, אך הפעם מתייצבת מולו מי שבאה מן העם, ואליו היא עתידה לחזור.

גם אם נתעלם מן ההזדמנות למנות לנשיאות לראשונה אישה, עולה, העשויה בעצם בחירתה לקעקע את ההבחנה הצורבת בין ישראל הראשונה לישראל השנייה, הרי שמעשיה מעידים על התאמתה לתפקיד הנעלה. מי שהעמידה דורות של תלמידים, מי שחינכה את ילדיה למסירות נפש עבור הכלל וממשיכה לראות בכולנו בני משפחה אחת, מחויבת, כואבת ומנצחת - מייצגת היטב את הרוח הישראלית הדמוקרטית. "זכות הבנים" עדיפה על "זכות אבות". מרים פרץ היא לגמרי ההוכחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר