שמי ליאור יסעור ואני אבא של אסף. לפני כמעט שנתיים עבר בני תאונת חשמל ביישוב שבו אנחנו גרים ברמת הגולן. הוא טיפס לחדר השנאי של היישוב כדי להביא כדור שבו שיחק ובטעות - ומבלי לדעת את ההשלכות - נגע בכבל מתח גבוה והתחשמל בשתי ידיו. תוצאות התאונה הקשה הובילו לקטיעת שתי ידיו ולאשפוז ממושך בבית החולים, ולאחר מכן חודשי שיקום ארוכים וניתוחים נוספים בארה"ב.
המציאות שאליה נקלענו בעקבות התאונה - מציאות שלא לימדו אותנו כיצד להתמודד איתה - הצריכה שינויים משמעותיים בתפיסת עולמנו ובהיערכות מחודשת לגבי סדר העדיפויות בחיינו כמשפחה, כמו גם לגבי סולם הערכים. לא, איננו מבכים את הפציעה. איננו חיים בצער ואיננו ממורמרים. אנחנו בוחרים להסתכל על התאונה ועל השלכותיה כעל הזדמנות.
זו הזדמנות לאהוב יותר ולתת יותר. הזדמנות לא לוותר על החלומות שלנו ולשאוף להגשימם ללא הנחות. הזדמנות להיות רגישים יותר לזולת. הזדמנות להכיר בטוב שיש לנו - כל כך בורכנו בילדים מדהימים ובאסף שחי איתנו ויוצר ומצייר ולומד ועושה ספורט ועוזר ולאחרים במצבו, וחייו וחיינו כל כך מלאים ומשמעותיים.
החלטנו לא לשאול את עצמנו למה זה קרה, אלא כיצד עלינו להתמודד. כאבא, אשמח לדעת שמשפחות שחוות אסון או תאונה, קשים ככל שיהיו, יגייסו את הכוחות כדי לא ליפול ולהישבר אלא לגדול ולהתעצם ולהתחיל להגשים חלומות. אינני מאחל חס ושלום תאונות לאף אחד, אך כשהן קורות ליקירינו שצריכים אותנו, עלינו להיות חזקים ולבחור להתמודד מתוך הסתכלות על מה שקרה כעל הזדמנות.
לצערי, אסונות כאלה ואחרים בקרב ילדים קורים בכל יום - הן בבית והן במרחב הציבורי, הן מתוך רשלנות והן מתוך חוסר מודעות והיעדר אינפורמציה והסברה. כולי תקווה שבבתי ספר, וכן גם באמצעי מדיה שונים, תגדל ההסברה ותיעשה בכל דרך אפשרית. עלינו כהורים וכאנשי משפחה לוודא שאנו מקבלים תמיכה והסברה בכל דרך אפשרית ועלינו ללמוד לדרוש אותה מהמוסדות השונים.
במאמר מוסגר אוסיף ואומר שבעקבות המקרה שקרה לאסף, ולאחר בקשות ודרישות שלנו לשינוי מתקן החשמל בגולן ולאחר העלאת המודעות הציבורית בעזרת אמצעי המדיה השונים, חברת החשמל שיפרה באופן משמעותי את בטיחות חדרי השנאים ביישובנו ולא רק בו, אלא גם בשאר יישובי הגולן. אני בטוח שעזרנו במניעת מקרה ההתחשמלות הבא שהיה יכול לקרות.
לצערי, כל זה עדיין לא מספיק ואינני שומע על הגברת ההסברה לילדים בבתי ספר בעניין זה ובהרבה עניינים נוספים בבית ומחוצה לו. בטוחני שהגברת המודעות בכל עניין ובכל דרך תגדל ותתחזק אם נפעל ללחוץ בעניין זה. כמו הורים רבים אחרים, כולי תקווה שפריצת הדרך בפעילות למען בטיחות ילדים תושג בקרוב. שהילדים שלנו אכן יהיו בטוחים. מי ייתן ואכן תקווה זו תמומש עם תחילת שלב היישום של התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים הנחנכת היום בכנסת, שקודמה על ידי יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, שר האוצר משה כחלון, שר הבריאות יעקב ליצמן וארגון "בטרם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו