כיצד ישונה חוק הלאום

שינוי בחוק, בעיקר ביחס לעדה הדרוזית, עלול להראות שישראל פועלת בשיטת "הפרד ומשול" או בשיטת "המקל והגזר": מי שמשרת בצה"ל - יקבל "מעמד מיוחד"

מחאת הדרוזים נגד חוק הלאום, צילום: גדעון מרקוביץ'

המלחמה שמנהלת מדינת ישראל כבר חודש וחצי, אמורה להביא עם סיומה דיון קשה ונוקב לגבי הקשר בין הרוב היהודי השולט לבין המיעוט הערבי, ויש שיגידו בין הרוב היהודי לבין המיעוטים בישראל.

כל המיעוטים בישראל שורשיהם הלאומיים הם ערביים, וההבדל ביניהם נסב בעיקר סביב שני דברים: הראשון הוא השוני הדתי, והשני הוא השוני בהתנדבות לשירות בצה"ל.

מתחילת המלחמה עמדת הציבור הערבי גלויה ומאוד ברורה, והיא נגד מעשי הזוועות של חמאס. עמדה זו התחדדה יותר ככל שהזמן עבר וככל שנתגלו הזוועות.

הדרישה של הציבור הערבי בכלל היא ביטול חוק הלאום, וספק אם הדבר יקרה, אך פוליטיקאים כבר התחילו לדבר על הצורך בשינוי חוק הלאום, וליתר דיוק - על הצורך במתן מעמד מיוחד לבני העדה הדרוזית, המשרתים את המדינה מיומה הראשון. אך חוק הלאום בנוסחו הנוכחי התכחש לברית שנכרתה בין העדה הדרוזית לבין ישראל והתנועה הציונית.

הדיון במעמד העדה הדרוזית מתקיים לא בעקבות המלחמה, אלא בעקבות נפילתם של חיילים וקצינים דרוזים, ובעקבות הרושם שהשאיר השר יעקב מרגי בביקור ניחומים שערך - כאילו יש כאן מי שמנסה להבטיח לעדה הדרוזית, דווקא עכשיו בימי המלחמה, תיקון ספציפי עבור העדה. מובן שתיקון כזה בחוק יסוד: הלאום, שיתייחס רק למיעוט מסוים, אינו חוקי ואפילו אינו חוקתי אם לא יכלול את כל המיעוטים, וספק אם יעבור את הביקורת השיפוטית.

אכזבתה ועלבונה של העדה הדרוזית אולי חזקים הרבה יותר מאלו של שאר העדות המרכיבות את הציבור הערבי בישראל, אך הוגי רעיון חוק הלאום ותומכיו הנלהבים מבין חברי הכנסת לא העלו בדעתם שאישור החוק יהפוך לקללה, שתרדוף אותם כמעט בכל אירוע ובכל ביקור ביישובים הדרוזיים. מכאן גם פנייתו של מנהיג העדה הדרוזית, השייח' מוואפק טריף, לראש הממשלה ולשריו לפני כמה שבועות, בדרישה לפעול לשינוי חוק הלאום.

מה שנדרש כיום הוא ביטול חוק הלאום, וניהול דיון על אזרחות שווה לכולם ועל חלוקת משאבים שווה של המדינה לכל אזרחיה

כיום, כל שינוי בחוק, בעיקר ביחס לעדה הדרוזית, עלול להראות שישראל פועלת בשיטת "הפרד ומשול", או בשיטת "המקל והגזר". במילים אחרות - מי שישרת בצה"ל יקבל "מעמד מיוחד", דבר שעלול לגרור עתירות ופניות לבג"ץ, שהפעם, בניגוד לעתירות שהיו בעקבות אישור חוק הלאום, יש סיכוי גבוה יותר שיתקבלו.

מה שנדרש כיום הוא ביטול חוק הלאום, וניהול דיון על אזרחות שווה לכולם ועל חלוקת משאבים שווה של המדינה לכל אזרחיה. איני חושב ששירות צבאי הוא תנאי לשוויון, ואם הוא כן תנאי - מהי עמדת המצדדים בחוק הלאום לגבי היהודים שלא משרתים בצה"ל? ומה תהא עמדתם אם ערבים יסכימו לשרת בצבא? האם למדינה יש אינטרס בכך?

בכל העולם המערבי, השירות הצבאי אינו תנאי לשוויון במדינה. אפילו המהגרים שמתקבלים במדינות הדמוקרטיות ושמקבלים אזרחות - אמנם לאחר תהליך ממושך כמו בארה"ב, לדוגמה - הופכים מייד לאזרחים שווים, ללא קשר לשירותם הצבאי או להשתייכותם הדתית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר