בחדר ישן בלב ירושלים, מוקף אלפי ספרים, יושב אחד מגדולי המשפטנים שקמו לנו, הרב פרופ' נחום רקובר, בן 90, ועוסק במרץ בפיתוח מפעל חייו: הטמעת המשפט העברי במערכת המשפט, בחקיקה ובשיח הישראלי.
לאלו שמצויים בנושא אין צורך להציג את האיש. הוא היה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חתן פרס ישראל, ומאז פרש מתפקידיו הוא עסוק כל־כולו במשימה שהציב לעצמו: "מורשת המשפט העברי". זה קורה באמצעים מגוונים: פרסומים, סמינרים, ימי עיון והחל מהשבוע גם חידוש מעניין: "שבוע המשפט העברי".
האמת היא שבימים כתיקונם ובשיח כתיקונו זו היתה צריכה להיות המשימה המרכזית של הדוגלים במשפט מתוקן ומקדשים את משפט התורה. אם לא כשיטת המשפט המובילה, אזי לפחות כמקור השראה עיקרי וכמקור יניקה מרכזי של עקרונות המשפט.
דוגמאות? בעבר אינוס אישה על ידי בעלה היה מותר בחוק. בהתאם לעקרונות המשפט העברי נולדה פסיקה אוסרת, ובהמשך זה עוגן בחקיקה; החוק שכיום נראה לנו בסיסי, המחייב לפעול אקטיבית להצלת מי שבסכנת חיים, נולד וקיבל את שמו ואת תצורתו הנוכחית בהשראת "לא תעמוד על דם רעך" המקראי; רק בשלב מאוחר הושווה מעמדם והושוו זכויותיהם של עיוורים לנכים בהתאם ל"לפני עיוור לא תיתן מכשול" וחובת העזרה ההדדית. הידעתם, למשל, שהמקור המשפטי לזכות השימוע הוא בתורה? השופט זילברג מצטט בפסיקתו מלומד אנגלי, ששמע מחכם יהודי שהמקור הוא השאלה "אי הבל אחיך", ששאל אלוקים את קין (עניין זה מופיע בתשובות הרמ"א).
הפסיקה בדבר מגבלת הזמן על פרסום שמו של עבריין במרשם הפלילי מבוססת על "תקנת השבים" התלמודית, וכן עוד דוגמאות רבות. למעשה, לגבי רוב מוחלט של הסוגיות המשפטיות והערכיות ניתן למצוא התייחסות תורנית מפורשת ומקורות במשפט העברי.
השבוע, כאמור, מקיימת העמותה שבראשה עומד פרופ' רקובר בשיתוף משרד המשפטים את "שבוע המשפט העברי" (סביב פרשת השבוע - שופטים). יתקיימו דיונים וערבי עיון במקומות שונים, ובעיקר בירושלים, ואילו בשבת יתקיימו שיעורים והרצאות בנושא בכ־150 מוקדים ברחבי הארץ, ובשבת שלאחריה יתקיים סמינר מוביל בשאלת שיקול הדעת המותר לשופט. זה יהיה אי שפוי של שיתוף פעולה מקצועי טהור בין כל קצות עולם הדין והמשפט.
שופטי ביהמ"ש העליון, רבנים, משפטנים, שופטים ודיינים מכל הארץ, כאילו בחוץ לא נוהם שום סער.
ואולי אין זו אלא הוכחה נוספת לאיוולת התקופה. בימים אלה, שבהם המילה המושמעת ביותר היא "חוקה", ניתן היה להביע רעיון של שימוש בעקרונות המשפט העברי כבסיס חוקתי לגבי אינספור עקרונות, אבל בצוק העיתים הדיון כלל לא נמצא שם.
הן קודם צריך להסיר את חרב הדיקטטורה מעל הראש ולריב עד זוב דם. אולי כחלק ממתווי הפשרה יש לאמץ את "שבוע המשפט העברי" ולנסות באמצעותו למצוא נוסחה מנצחת.
ובכל מקרה, תודה לפרופ' רקובר על מפעל חייו. עוד ינוב בשיבה דשן ורענן יהיה, להגיד כי ישר ה'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו