כן, רצח נשים זה חריף

יש מי שמאשים את שדולת הנשים בעשיית "הון פוליטי" על גב הנרצחות ובהאשמת שווא של הממשלה.כך טען ירון דורון במדור זה.

כדוברת שדולת הנשים בישראל, אני זאת שמוציאה את ההודעות ה"חריפות" לתקשורת על רצח נשים, ולצערי בחודשים האחרונים אני נאלצת לנסח יותר כאלה, היקפים שלא תיארתי לעצמי שנגיע אליהם בשנת 2023. 16 נשים נרצחו בישראל מתחילת השנה - כפול מאשר באותה התקופה בשנה שעברה.

דורון כתב על הרצח שלבראאה מסארווהז"ל: "בלי לבדוק את פרטי המקרה הקשה, הם (ארגוני הנשים) האשימו את הממשלה ברצח". בראאה ז"ל נרצחה בידי בן זוגה, יחד עם ילדיה, אמיר ואדם. קראנו רבות על המקרה, כמו שאנחנו קוראות ובודקות כל מקרה שמגיע אלינו. שדולת הנשים מנהלת עמוד נרצחות מעודכן ומסודר, עם פרטים על כל אישה שנרצחה. אנחנו היחידות שמנהלות מעקב מסודר. אין אף גוף ממשלתי שמבצע מעקב כזה בעצמו.

קראנו שבן זוגה לא היה מוכר לרשויות. קראנו על תדהמת המשפחה ועל תדהמת ראש העיר טייבה, שאמר שמדובר במשפחה "מכובדת ואמידה". קראנו שלא היו נורות אדומות, ושהרצח הנורא קרה יום אחרי שהמשפחה חזרה מחופשה. ועם כל המידע שיש ברשותנו - עדיין אנחנו מפנות את האצבע המאשימה לממשלה.

המדינה אשמה בכך שנשים רבות חיות תחת אלימות ולא מוכרות לרשויות - לא הנשים שלא הלכו להתלונן, ולא המשפחה שלא ראתה סימנים. לצד ענישה חמורה ומערכי שיקום לגברים אלימים, המדינה אחראית לספק לנשים שחיות במעגל האלימות מעטפת שתאפשר להן לצאת ממנו.

היום אישה יודעת שאם תגיש תלונה נגד בן זוגה - אין מי שיגן עליה. במקרה הטוב היא תקבל צו הגנה, נייר ריק מתוכן, שאפשר לקחת הביתה ולכתוב עליו רשימת מכולת. הדף הזה לא יכול להתריע לה שהיא נמצאת בסכנה. אז למה שאישה תלך להתלונן אם היא יודעת שאחרי התלונה היא נשארת לבד במערכה?

מי שמחליטה שוב ושוב למנוע מנשים את מעטפת ההגנה הזאת היא הממשלה. זו שהפילה לפני כחודשיים את חוק הפיקוח האלקטרוני, שנועד לאפשר שימוש בצמיד שמנטר את מיקומם של הגבר והאישה ומתריע מפני איום. זה חוק מציל חיים, שיעודד נשים לפנות לרשויות ויאפשר להן לצאת ממעגל האלימות.

"הגיע הזמן שארגוני הנשים יכבדו את הנרצחות, ולא ינסו לגרוף על גביהן הון פוליטי", נכתב. הגיע הזמן שהממשלה תכבד את הנרצחות, ותעשה כל שביכולתה למנוע את הרצח הבא. היא הרי התחייבה להביא ביטחון אישי לכל אזרח ואזרחית במדינה. מאות אלפי נשים חיות תחת אלימות, ורובן לא מעיזות לפנות לרשויות. את הסבל שהן חוות הן שומרות לעצמן, חיות לבד בתוך מציאות קשה.

במקום לבקר את ארגוני הנשים, שעובדים יום ולילה כדי להביא מזור לנשים האלו - אני מציעה לך לבקר במקלט לנשים וילדים ולשמוע כמה זה לא פשוט להתלונן היום, כמה זה מפחיד לקום בכל בוקר בידיעה שזה אולי היום האחרון שלך, וכמה אף אחד בממשלה לא מקשיב לך.