"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אבן הבוחן של נתניהו
כפי שגולדה מאיר סירבה להיווכח במלחמה הקרבה, ייתכן כי גם נתניהו עוצם את עיניו נוכח האפשרות של מלחמת אזרחים • האם בכוחו להשתחרר מהאשליה שאפשר לאשרר בכנסת חוקים דיקטטוריים ולאחריהם קול דממה דקה?
ראש הממשלה בנימין נתניהו| צילום: מרק ישראל סלם

אבן הבוחן של נתניהו

כפי שגולדה מאיר סירבה להיווכח במלחמה הקרבה, ייתכן כי גם נתניהו עוצם את עיניו נוכח האפשרות של מלחמת אזרחים • האם בכוחו להשתחרר מהאשליה שאפשר לאשרר בכנסת חוקים דיקטטוריים ולאחריהם קול דממה דקה?

,עודכן
0השמעה

ראש המוסד לשעבר תמיר פרדוחזר והתבטא כי בנימין נתניהו "מנותק" מהמציאות ההולכת ומידרדרת שפוקדת את ישראל. היכרותו עם ביבי היא ארוכת שנים ומשמשת עדות נאמנה, ובכל זאת קשה לגבש עמדה: מה עובר על ראש הממשלה.

להערכתי הוא אינו מנותק. להפך - ניכר בו מתח, המעיד על הבנה ושמתבטא בעיצורי דיבור בלתי אופייניים לו בנאומיו, בהתרחקות מליבת המצוקה בנסיעותיו החפוזות מדי סוף שבוע לחו"ל, ומבע פניו שאינו כתמול שלשום.

בין שנתניהו מודע למציאות ההולכת וסוגרת על ממשלתו עקב ההפגנות המתעצמות, המשבר הכלכלי ואווירת הסרבנות המעמיקה בצה"ל, ובעיקר פריכות מעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם, ובין שלאו - אחיזתו בהגה השלטון מתקיימת ביד רועדת. מדי שבוע חוזר הניגון הנוגה על השבר עם הנשיא ג'ו ביידן, שמסרב להזמינו לבית הלבן, אבל משלב לשלב נוספות הוכחות מוצקות לחיזוק התובנה העגומה.

מונח לפניי מכתב של 92 חברי קונגרס אמריקנים, הקוראים לנשיאם להפעיל את השפעתו ולהגן על מערכת המשפט העצמאית של ישראל מפני נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן. פנייה כזאת היתה מאז ומעולם חלום בלהות של כל ראש ממשלה, ועתה הסיוט חתום כדת וכדין, קבל עם ועולם.

אין פלא, אפוא, שערב הסעודית והאמירויות, שהיו בהליכי משא ומתן מהותיים לסכם עסקות ביטחוניות, כלכליות וטכנולוגיות עם ישראל, לחצו על דוושת הבלימה. אין שליטיהן רוצים לחבור אל הציר האמריקני־ישראלי, שלפתע אינו מוצק כפי שסברו בריאד ובדובאי.

עיינתי במכתב ה־92, ובניגוד לעולם הצר כעולם נמלה המאפיין את פמלייתו הקרובה של ביבי ושופריו - אני מכיר את המורשת המדינית האמריקנית, ויודע כי עם ההצבעה בכנסת בקריאות שנייה ושלישית יגבר הלחץ על ישראל. מדרגה, ועוד מדרגה, ולאחר מכן תבצבץ הצבעה אדישה באו"ם, ואולי גם בחינה מחדש של היחסים עם ממשלת נתניהו.

ביבי יודע היטב כי האמריקנים לא צריכים להפעיל מייד את הכלים המדיניים הקטלניים שבידם. אך הם גם לא קופאים על השמרים.

בנסיבות אלה, לא מובן מדוע אין נתניהו תופס בשתי ידיו את מתווה הנשיא יצחק הרצוג וצועד עימו בראש חוצות. מדוע הוא עדיין מוצא את עצמו על עגלת הקיצונים לוין ורוטמן, שההפגנות והסרבנות והעוינות האמריקנית והשבר הכלכלי לא גורמים להם לעצור ולחשב מחדש את דרכם. הם אחוזי אמוק, ועימם בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שמשבש כל הליך מנהלי תקין ומקיים מגע ישיר עם נציבים במשטרה, בניגוד להוראת המפכ"ל קובי שבתאי.

נתניהו חושש כי אם יקבל את מתווה הנשיא, לוין יתפטר. איני מעלה על הדעת. אך נניח ששר המשפטים אכן יפרוש מהממשלה - מה תהיה המשמעות? כמעט לא כלום. נתניהו ימנה תחתיו משפטן אחר, ואפשר כי אפילו יוקל לו, וממילא לוין ינהג כח"כ ממושמע על ספסלי הליכוד.

ובן גביר? וסמוטריץ? לא עולה בדעתם להיפרד משולחן הממשלה.

מהו ההליך העובר על נתניהו לקראת השבוע המכריע? זה שיכול להוביל (אולי) לפשרה ששני הצדדים לא יהיו מרוצים ממנה - שזו בדרך כלל בשורה טובה לאריכות ימיה - אך גם לשפיכות דמים, כפי שהעריך היועץ המשפטי בדימוס ד"ר אביחי מנדלבליט? האם בכוחו של נתניהו להשתחרר מהאשליה שאפשר לאשרר בכנסת חוקים דיקטטוריים ולאחריהם קול דממה דקה?

כפי שגולדה מאיר סירבה להיווכח במלחמה הקרבה, ייתכן כי גם נתניהו עוצם את עיניו נוכח האפשרות שמימוש חוקי ההפיכה המשטרית יוביל למלחמת אזרחים.

ברגעי מחלוקת, יש מנהיגים הלוקים בקיבעון. זו "הקונספציה". היא היכתה ב־1973, והיא עלולה לחזור עתה. אבן הבוחן רובצת על כתפיו של ביבי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו