הייטקיסטים, שנו את כיוון המחאה

הפעולות והתמיכה של ישראלים בכירים בתעשיית ההייטק בהקשר של הוצאת כספים ופעילויות מישראל בעייתיות במספר היבטים. הן מזכירות את הקריאות ואת הפעולות של תנועת BDS.

אני כותב זאת על רקע שנים רבות של חיים, עבודה וקידום ההייטק הישראלי במערב ובמזרח, שם נתקלנו לא פעם בחרמות עקב מה שהוגדר תגובה למדיניות המשטר הישראלי.

משנת 2005 פועלים 170 ארגונים אנטי־ישראליים שמטרתם הוצאת כספים מישראל ומניעה מגופים ומאנשים לפעול בישראל. אלה הצליחו במשימתם כשהגיעו ליותר מ־1,000 חברות וארגונים. הפעילים שם משוכנעים עד עמקי נשמתם שהם פועלים בשם מטרה נעלה של זכויות אדם, צדק חברתי ומניעת אסונות.

בקרנות שלנו נתקלנו בגופי פנסיה אירופיים שמנעו השקעות בקרנות או בחברות שלנו, וגם בניסיון יציאה מהסכמים. על כן כואבת ההצטרפות של חברות הייטק ישראליות, קרנות ומשקיעים ישראליים לפעולות בכיוון של החרמה. הפעולות לא רק גורמות נזק לבנקים בישראל, לעובדים ולתדמיתה של המדינה - הן מעודדות את תנועות ה־BDS שכבר החלו לרכוב על התופעה החדשה בישראל של פגיעה עצמית: "גם הישראלים מחרימים את המשטר הציוני" - ובכך רב הנזק על התועלת.

לגיטימי להיאבק בממשלה ובתוכניותיה, ואולי הכרחי, אולם הכלים לא צריכים לכלול שימוש בכספי משקיעים ויצירת כדור שלג שלא רק עוזר לאויבי המדינה, אלא גם חוטא למטרה. ראשית, הפעולות מרחיקות חלק מהקהלים הליברליים־ציוניים שאינם ממהרים ליישר קו עם מהלכים מניעתיים. שנית, המנהלים מאבדים מכוחם שלהם על ידי נטישת הזירה. היה נכון יותר להגביר את כניסת המשקיעים והכספים לישראל תוך התניות חוזיות ומנגנוני גמישות בניהול הכספים, כיאה להשקעה בסביבת סיכון רגולטורי־משפטי - במידה שמעריכים כי יש סיכון גובר לכספים, ניתן להכניס להסכמים מנגנונים ומודלים עסקיים המאפשרים ניוד כספים ורישום לאור שינויים בפועל. לדוגמה, מודל היפוך שרוול שיוצר שינוי רישום תאגידי.

מהלכים של הפחדה והוצאת כספים פומבית, כמו שרבים מחבריי בהייטק מטיפים להם, ישיגו בסבירות גבוהה את המטרה ההפוכה. אין ואקום בעולם ההשקעות, ובישראל יש אקוסיסטם מוצלח עם כישרון רב היוצר תשואה נתפסת גבוהה. לכן, במקום משקיעים וכספים שיצאו - ייכנסו משקיעים וכספים חדשים שיהיו פחות ליברליים ופחות קשובים לזכויות אזרח. פגיעה בכלכלה על ידי יציאה מישראל בעיקר תשנה את הרכב האקוסיסטם להרכב פחות ליברלי, ומי שייפגע בסופו של דבר יהיו השכבות החלשות.

לסיום, אתייחס להיבט המוסרי. זירת הסטארט־אפ והחדשנות בישראל צמחה בזכות מוסדות המדינה, הצבא, הקהילות היהודיות, המיתוג, העלייה לישראל. המנהלים שמושכים כעת כסף מישראל נהנו מכך, פעלו בזמן הנכון ובמקום הנכון והצליחו. שימוש בכוח, והפגיעה במדינה - נתונים לוויכוח מוסרי, גם אם מטרת המהלך חשובה ביותר. לעומת זאת, משיכה של כוחות חדשים פנימה עם מודלים עסקיים גמישים, לצד פנייה לקהלים חדשים בציבור להצטרף לגישה חדשנית, יהיו גם יעילות וגם מוסריות.