השבוע מלאו 21 שנים לנסיגת צה"ל מדרום לבנון - נסיגה תחת אש חיזבאללה ובצל לחץ ציבורי מבית. בישראל קיוו כי יציאת צה"ל מלבנון תשלול מחיזבאללה את התירוץ להוסיף לתקוף את ישראל - כאילו חיזבאללה זקוק לתירוץ כלשהו כדי ללחום בנו - ותבטיח את השקט בגבול הצפון.
אלא שהנחה, או שמא אשליה זו, קרסה עד מהרה. בתוך זמן קצר חידש חיזבאללה את מתקפות הטרור נגד ישראל, ובכך הוכיח שהמאבק בישראל הוא חלק מהווייתו ומזהותו, ללא קשר לנסיגה הישראלית מדרום לבנון.
גם אז היו בישראל מי שהעדיפו לראות בלחימה בחיזבאללה עניין המוגבל לגדר הגבול ולכל היותר ליישובים הסמוכים לה. אלו אף העריכו כי הטילים שסיפקה איראן בקצב הולך וגובר לחיזבאללה עתידים להחליד בלא שימוש במחסניו, וממילא אין בהם כל איום לישראל.
אבל גם אשליה זו קרסה ב־2006, כשחיזבאללה גרר את ישראל למלחמה, שבמהלכה המטיר עליה אלפי טילים מבלי שלצה"ל היתה יכולת לעצור את הירי.
בהיעדר מטרות לתקיפה - פעילים או "בכירים", בורות שיגור או סדנאות אמל"ח - היכה צה"ל, אולי מבלי שתכנן זאת, בבטן הרכה של "מדינת חיזבאללה" - בתשתית הכלכלית ובעורף שלה. כך נפגעה קשה בירת חיזבאללה, רובע הדאחייה בביירות, שבו היו ממוקמות מפקדותיו, שבו התגוררו בכיריו ושבו נצברו הנכסים והעושר של תומכיו.
חיזבאללה הבין את המסר, הורתע, ומאז הוא מקפיד לשמור על שקט מוחלט לאורך הגבול. הסכנה שהוא מציב לישראל לא חלפה, ואם תינתן לו הזדמנות יכה בנו, אבל העוצמה הישראלית מאפשרת לשמר את יכולת ההרתעה למולו ולהבטיח שקט חסר תקדים בגבול הצפון.
גם ההתנתקות מעזה בספטמבר 2005, אף היא תחת אש חמאס ובלחץ ציבורי, עוררה תקוות לשקט, וגם במקרה הזה חודשה עד מהרה האש וכל הניסיונות להכילה כשלו. ההנחה כי חמאס ימקד את עצמו בעזה ויוותר על מחויבותו לג'יהאד למען פלשתין, התבררה כאשליה. כך גם ההנחה כי חמאס יסתפק בפיגועים לאורך הגבול. הארגון למד את הלקח מלבנון, ובסיוע ובהכוונה של איראן ושל חיזבאללה, בנה לעצמו ארסנל טילים שאותם לא היסס לשגר ברגע האמת לעבר ישראל.
מבצע "שומר החומות" ביקש לייצר מול חמאס הרתעה דומה לזו שהושגה מול חיזבאללה. שכונת רימאל, "הדאחייה" של חמאס בעזה, הפכה לעיי חורבות, הגם שמאמץ ממוקד יותר נגד תשתיות מדינת חמאס ולא רק נגד יכולותיו הצבאיות היה בלא ספק מביא לתוצאה משכנעת הרבה יותר.
ברור כי חמאס, בדומה לחיזבאללה, לא יוותר על המאבק נגד ישראל ועל מחויבותו ל"פלשתין מהים ועד הנהר". כסף קטארי לביסוס אחיזתו בעזה לא יסיט אותו מהמטרה, בדיוק כפי שכינונה של "מדינת חיזבאללה" בלבנון לא מנע מהארגון להוסיף לתקוף את ישראל. רק יכולת הרתעה אפקטיבית, לא מן החוץ אל הפה, אלא תגובה קשה על כל הפרה של השקט, נגד "מדינת חמאס" ולא רק נגד סדנאות האמל"ח, עשויה להבטיח שהשקט שהושג יישמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו