ההכרזה של נשיא ארה"ב על כך שהוא מתכוון לגבות את הצעת ארגון הסחר העולמי ולבטל את הגנת הקניין הרוחני על החיסון לקורונה של פייזר, הציתה מחדש את הדיון בדבר נחיצותו וכדאיותו של מוסד הפטנטים.
פטנט הוא למעשה חוזה בין ממציא למדינה. הממציא מתחייב לחשוף את פרטי ההמצאה שלו, ובתמורה מתחייבת המדינה להעניק לו הגנה, בדרך כלל ל- 20 שנה, מפני שימוש של מתחרים בידע החדש שהמציא. באופן בסיסי, פטנטים נועדו כדי לתמרץ השקעות במחקר ופיתוח. הליך ההמצאה הוא לעיתים יקר מאוד וכרוך באי וודאות רבה. הגדלת הרווחים הצפויים מההמצאה על ידי מתן בלעדיות לשימוש בידע המוגן בפטנט צפוי להגדיל את כדאיות ההמצאה, ולפיכך להגדיל את ההסתברות לפיתוחים טכנולוגים.
מצד שני, המחקר הכלכלי חושף בעיות רבות במערכת הפטנטים כפי שהיא נהוגה היום. עיקר הבעיה טמון בהמצאות שמתבססות על ידע קודם, שמוגן גם הוא בפטנט. מסתבר כי פטנטים במקרה כזה דווקא מקשים על התפתחות טכנולוגית, מכיוון שהם מעכבים את השימוש בידע קיים ליצירת ידע חדש. בנוסף, הפטנטים לעיתים מנוצלים לרעה כדי לחסום תחרות במקום לקדם ידע חדש. גם ההתדיינות המשפטית בכל הנוגע להגנת הפטנטים, יקרה מאוד, ובאה על חשבון השקעות בהמצאות חדשות. עלות הגנת הפטנט נותנת יתרון מובהק לחברות גדולות ומבוססות על חשבון חברות קטנות. בהקשר של פטנטים על חיסונים עולה שאלה נוספת. אם הן נהנו מכסף ומסיוע ציבורי חסר תקדים בזמן הפיתוח של החיסון, מהי ההצדקה למנוע מהידע הנרכש כעת להפוך לנחלת הכלל?
אין ספק כי כל הכרעה בעניין צריכה להתקבל משיקולי טובת הציבור ולא משיקולי טובתה של חברה כזו או אחרת. אולם, תגמול ראוי על השקעה במו"פ שמתמרץ חברות לפתח טכנולוגיות חדשות הוא אינטרס ישיר גם של כלל הציבור שנהנה בזכותו משיפור באיכות החיים. ולכן, נשאלת השאלה האם הכרזה חד צדדית, בדיעבד, על ידי נשיא ארה"ב בדבר הסרת הגנת הפטנט היא צעד נכון מנקודת מבט ציבורית. מטרתו המוצהרת של הנשיא כאשר הוא מכריז על הסרת הגנת הפטנט היא לשחרר את הידע הטכנולוגי הדרוש לייצור החיסונים, כדי לזרז את הפצתם.
אולם נראה כי במקרה הזה רב הנזק על התועלת. כפי הנראה, הגורם המעכב את ההפצה של החיסון לקורונה הוא אינו המחסור בידע אלא דווקא מחסור ביכולת הייצור. ולכן, הפצה חופשית של הידע הדרוש לייצור החיסון לא צפויה לזרז באופן משמעותי את ייצורו. כמו כן, פייזר איננה מונופול בשוק החיסונים, שהרי יש עוד מספר חיסונים אחרים בשוק, ולכן היא לא צפויה לנצל לרעה את הבלעדיות על הידע בצורה משמעותית, וכבר נוכחנו לראות כי החיסונים נמכרים לצרכנים במחיר יחסית סביר.
מצד שני, פוטנציאל הנזק של צעד כזה הוא עצום. היכולת של הציבור לתגמל ממציאים חשובה בימי שגרה, אך חשובה כפליים בימי חירום. עלינו להבטיח את כדאיות החקר המדעי לא בשביל להעשיר את כיסי הממציאים אלא כדי להבטיח את המשך הפיתוחים הטכנולוגים גם בעתיד. עיקר הנזק נובע משינוי החוקים תוך כדי המשחק. פייזר השקיעה עלויות גבוהות במחקר ופיתוח, ולקחה סיכונים גדולים, מתוך ידיעה כי אם תצליח למצוא חיסון תזכה בהגנת הפטנט. לפגוע בהגנה זו בדיעבד, אחרי שההשקעה בוצעה, יכול לגרום למשבר אמון של העסקים במדינה, מה שיפגע בסביבה העסקית ובהשקעות דומות בעתיד. אם כן, טובת הציבור היא, בראש ובראשונה, לייצר קרקע יציבה לעסקים שתעודד השקעות במו"פ על מנת להבטיח את המשך הפיתוח והשגשוג הכלכלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו