51 שניות אורך סרטון ההודעה הרשמית של גלעד שרון על הצטרפותו למרוץ הבחירות המקדימות לרשימת הליכוד. מדובר בסרטון שגרתי למדי: שרון מביט למצלמה ומציג את משנתו, מדוע הוא ראוי להיכלל ברשימת הליכוד לכנסת. יש שם חזרה על מילים כמו "ביטחון" ו"המחנה הלאומי", עקיצות לימינה של בנט ולמפלגות אווירה, הצהרה כי "לא מאמינים לפלשתינים" והבטחות לכלכלה חופשית אך מלאת חמלה. שרון כמובן לא ייחודי, סרטונים ראויים כאלו ופחות מצד מועמדים בפריימריז לרשימת הליכוד הם כרגע החיה הנפוצה בטבע הפוליטי.
אך גלעד שרון אינו מועמד רגיל. מעבר למטען המשפחתי ולאילן היוחסין שלו, שרון נושא עימו היסטוריה של מעורבות אישית, דומיננטית וחשובה במדיניות ובמעשים של אביו, אריאל שרון, ואלו אמורים לפסול אותו לא רק ממועמדות לליכוד ומכל מפלגת ימין, אלא מהמערכת הפוליטית בכלל.
הנה תזכורת לעלילות גלעד שרון:
בשנת 2005 ביצע רה"מ אריאל שרון את תוכנית ההתנתקות, תוך שהוא רומס את כל הבטחותיו בתקופת הבחירות, מייצר קואליציה מלאכותית ואפילו משתמש במפלגות אופוזיציה הלהוטות להכות במתנחלים על מנת לשמר את ממשלתו ואת תוכניתו. התוכנית הזו נאפתה, עוצבה ותופעלה מפורום החווה המפורסם של שרון האב - פורום שבנו, גלעד המועמד, היה מרכיב משמעותי בו.
בכל הנוגע לפינוי יישובי גוש קטיף וההיגיון המדיני והפוליטי שמאחורי התוכנית, ייתכן שאפשר לשכוח או לסלוח, אם נניח לשנייה לתזה הלא־דמיונית שמהות התוכנית היתה לחלץ את משפחת שרון מחקירות פליליות. פינוי יישובי חבל עזה נשא היגיון פנימי מתקבל על הדעת; רבים מימין - אישים כנתניהו, דיכטר ואחרים - ראו בתוכנית סיכון סביר, וגם בציבור היתה לתוכנית ולאריאל שרון תמיכה נרחבת. הבעיה היא במה שקרה סביב התוכנית. בד בבד עם הפינוי, נערך מופע מבעית מבית היוצר של פורום החווה, שגם ליבה את האש. מערכות האכיפה של ישראל קיימו מבצע להשהיית הדמוקרטיה; אלפים נעצרו ועוכבו; רשימות שחורות הוכנו בשב"כ נגד אזרחים חפים מפשע, מפגינים הוכו, וגל של דמוניזציה ארסית נגד מתנגדי התוכנית שטף את התקשורת במערבולת פעילה של הממסד הישראלי, שכלל תדרוכים מרושעים שיצאו היישר מלשכת שרון. גלעד שרון היה שותף לכל אלו במעשה או במחדל, והחמור מכל הוא שאין לו שכל גם להצטער, הוא לא טרח להתנצל, להכות על חטא או לשקול לעשות חשבון נפש. כעת, באקט על גבול הסאטירי, הוא מבקש מהאנשים שהושלכו עם משפחותיהם לתאי המעצר לסייע לו להיכנס לכנסת.
גלעד שרון צריך להיות פרסונה נון גרטה בכל מפלגה שחשובים לה החופש, החירות והדמוקרטיה בישראל. מתן אמון במי שלא רואה בעיה בהתנהלות דיקטטורית מול אזרחים תמימים, נע על הסקאלה שבין תמימות לטמטום. לא מדובר בנקמה או בסגירת חשבונות, אלא בצורך לבוא חשבון פוליטי עם מי שחי בשלום עם שלילת זכויות אזרח, מעצרים המוניים או רדיפה פוליטית. כדי למחוק את כל אלו דרוש הרבה יותר מסרטון בן 51 שניות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו