"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חובה להכיר: מילון דור ה־Z

היי בומרים • קבלו את המילון העדכני לשפת דור ה־Z, שיהיה לכם למורה נבוכים בשפתנו המתעצבת • ככה אולי תוכלו להבין אותנו יותר טוב

,עודכן
0השמעה
דור ה-Z, צילום: מסך

שפה היא חלק אינהרנטי ביום־יום שלנו ובאופן בו אנחנו תופסים את העולם. עם התחלפות הדור השפה משתנה. זה קורה, זה קרה, ותהיו בטוחים ששינויים בשפה עוד יקרו. כדי למנוע מכם לעשות בושות לעצמכם, החלטתי ליצור כאן ועכשיו את המילון העדכני לשפת דור ה־Z, שיהיה לכם למורה נבוכים בשפתנו המתעצבת. לנוחיותכם, אתרגם ביטויים ומונחים שאיתם דור ה־Z מבין את העולם, בתקווה שאולי דרכם תוכלו להבין אותנו יותר טוב. לצורך כתיבת הטור ליקטתי עבורכם עשרות מילים שבהן חברים שלי ואני משתמשים.

״בּוּמֵר״:אם אתם לא מכירים, סימן שאתם כנראה בומרים. בומר הוא אדם שנולד לדור הבייבי בומרס ב־1968-1948, הבומר המצוי בדרך כלל לא מעודכן בטרנדים, וזה בסדר גמור, בומרים. בדיוק בשביל זה אני פה.

"פוֹמו":ראשי התיבות של fear of missing out, הלא הוא הפחד מהחמצה. התופעה הזאת היא חלק מהותי מדור ה־Z ותפיסת הזמן־מרחב שלו, וזאת החרדה הכי נפוצה אצלנו. לכן אנה זק אומרת בשירה "לך לישון": "בוא תראה מה פספסת".

ג'וֹמוֹ -המילה הנגדית לפומו, ראשי תיבות של joy of missing out. ההנאה מלהישאר בבית ולפספס את הדברים. יש תקווה.

הפשוטע -נשיאת דור ה־Z. דמות פיקטיבית אינטרנטית, שכל דבר שהיא מעלה הופך לחלק מהמשלב היומיומי שלנו. למשל, כשכתבה בשיר "לֹא נוֹגַעַת בְּ־x יָפֶה שֶׁלִּי" - היא התכוונה שאם היא לא נוגעת במשהו אז כנראה היא כן נוגעת בו, הפוך על הפוך. מורכב? כאלה אנחנו, תתמודדו.

נוּנוּ -זמרת המביעה בשיריה את מאוויי דור ה־Z. בשיריה נטבעו לא מעט מונחים, כמו "לִיבִינְג דֶּה דרִים", "בּוֹקֶר צִיח וְצַח" ו"יָצָאת גוליית" - שאומר בשפה הארכאית: "יצאת אפס". עוד ילמדו על השירים שלה בבית הספר.

גּוֹלְדֶּן הוֶואר -שעת בין הערביים, שמטרידה את מנוחתם של בני דור ה־Z. היא ה־תמונה השווה אלף לייקים ואין לפספס אותה, הרי מדובר בשעת הצילום הטובה וכשלובשים -

לוּק שִׁיתּוּק -שהוא כמובן מראה מושקע, חייבים תמונה לאינסטגרם. כותרת נפוצה לתמונה באינסטגרם יכולה להיות -

זוֹט עָנִי -עיוות של "זאת אני", אתם בטח מכירים אותו מהשיר של אלה־לי, אבל הוא ביטוי עתיק יומין במרחב האינטרנטי שאומר "זה כל כך אני". כותרת אחרת יכולה להיות חוּ"ל אוֹ חוֹלוֹן? בגלגולו הקודם היה "שיק או שוק?".

לִשְׁפּוֹךְ אֶת הַתֶּה -זה מה שאומרים במקום "לרכל", שזאת מילה פאסה.

ואם כבר מרכלים, פתגם גנאי שבו משתמשים הוא "תַּיָּר שָׁאַל אוֹתִי מָה זֶה סָאחִי. כשמישהו עושה משהו סאחי, כמו להעלות תמונה של שקיעה לסטורי, אז אומרים לו את הפתגם, שדרך אגב קרוי על שם עמוד פייסבוק.

עד כאן להפעם, אקווה שדרך המשלב הלשוני שלמדתם תוכלו לתקשר קצת יותר או להשחיל מילה מהמאגר עם בני הנוער שיוצאים היום לחופש הגדול. או להבין את אופיו של דור ה־Z. אז אחתום במשפט שבו מרבית סרטוני הטיקטוק מסתיימים: רוצים חלק 2?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר