"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המינוי המיותר של שרון אפק

האלוף (מיל') שרון אפק הוא משפטן מחונן ואדם נעים הליכות שידוע כאדם בולט, שמוביל מהלכים בהתאם להשקפותיו • מינויו למשנה ליועצת המשפטית לממשלה הוא מתכון רע מאוד

,עודכן
0השמעה
"הכישלון הגדול ביותר של הממשלה". שרון אפק, צילום: קוקו

גדעון סער החליט למנות עוד משנה ליועמ"שית. משנה־על, משנה המשנים. על פניו, נושא משמים. בפועל, זה מינוי לשבע שנים, שעלול לחרוץ גורלות בסוגיות ציבוריות חשובות בחיינו.

האלוף (מיל') שרון אפקהוא משפטן מחונן ואדם נעים הליכות, יהיה מהדומיננטיים ביותר במערך הייעוץ המשפטי לממשלה. לכן, כדי לא לקנות חתול בשק, כדאי לפתוח את השק ולעיין בחתול.

שמו של אפק הוזכר בבורסת השמות כמועמד לשופט עליון או ליועמ"ש. שני אלה לא הבשילו, ולא בכדי. כשהיה הפרקליט הצבאי הראשי, אמר עליו נפתלי בנט (אז ח"כ): "הלוחמים שלנו פוחדים יותר מהפרקליט הצבאי מאשר מיחיא סינוואר". ואולם, נראה שאת תהילתו המשפטית גזר אפק מתפקידו הקודם.

בשנת 2007 מונה אפק לתפקיד יועמ"ש איו"ש. באקטיביזם ייעוצי, אפק הפך את התפקיד הזה לתפקיד הצבאי החשוב ביותר מבחינת ההתיישבות היהודית, מעין סגן ראש ממשלה של יו"ש. על התפקיד הזה כדאי להתעכב. בסוף שנתו הראשונה בתפקיד, התפאר אפק כי הוא פעל ליישום לקחי דו"ח המאחזים של טליה ששון. אותה טליה ששון שרגע אחרי פרישתה מהפרקליטות השתלבה בראש הקרן החדשה לישראל, וזכתה לעדנה דווקא לאחר לכתה, כשבפועל - אפק היה אחד מאלה שיישמו את הדו"ח המוטה והחונק שלה.

אפק עשה שימוש ב"צו שימוש מפריע", הליך משפטי דרקוני שממרר את חייהם של חקלאים ביו"ש, ובלי להלאות במשפטית - הוא הוביל מדיניות קשוחה מאוד בשימוש בצווים ובפרשנויות שחסמו יוזמות התיישבותיות. אפק היה רע להתיישבות ביו"ש.

אלה מהלכים שנובעים משילוב של השקפת עולם אישית ואקטיביזם ייעוצי. אפק ידוע כאדם בולט, שמוביל מהלכים בהתאם להשקפותיו. שילוב של זה עם שיבוץ שלו בתפקיד מפתח בממשלת ישראל, תפקיד מסמר של שבע שנים, הוא מתכון רע מאוד.

כדאי גם לשאול שאלה נוספת: מדוע צריך עוד תקן משנה ליועמ"שית עבור התפקיד הזה? מי שממלא את התפקיד כיום הוא רז נזרי, במקביל לתפקידו כמשנה חוקתי. כיום יש תקן לשבעה משנים ליועמ"שית. ממשלת ישראל מבקשת להוסיף תקן שמיני. מדוע בעצם צריך את "משנה המשנים"?

הרשו לי ללעוס לכם את כל זה: ממשלת ישראל מוסיפה תקן משנה ליועמ"ש, שהולך להיות בעצם מספר שתיים ליועמ"שית. מעצמת יועמ"שים. וכך, במקום לפצל את תפקיד היועמ"ש, כפי שהבטיח סער לא פעם ולא פעמיים, הוא עומד להכפיל אותו.

המפתחות אצל שר המשפטים, ואלה מפתחות כבדים מאוד. המינויים של סער לעליון לא נשאו בשורה גדולה למחנה הלאומי או למחנה הלא־אקטיביסטי. מינויו של אפק שקול למינוי דינה זילבר נוספת, או שי ניצן, אם תרצו. כולם מקצועיים ורציניים, וכולם דומיננטיים ולא בוחלים לבטא את השקפת העולם האישית שלהם בעולם המקצועי. זה בידיים של סער, לטוב או לרע. אנחנו, הציבור, נפקח עין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר